שיעור 49, ספר דניאל, פרק ה, ה-ז
ה בַּהּ־שַֽׁעֲתָ֗ה נְפַ֨קָה֙ אֶצְבְּעָן֙ דִּ֣י יַד־אֱנָ֔שׁ וְכָֽתְבָן֙ לָֽקֳבֵ֣ל נֶבְרַשְׁתָּ֔א עַל־גִּירָ֕א דִּֽי־כְתַ֥ל הֵֽיכְלָ֖א דִּ֣י מַלְכָּ֑א וּמַלְכָּ֣א חָזֵ֔ה פַּ֥ס יְדָ֖א דִּ֥י כָֽתְבָֽה׃ ו אֱדַ֤יִן מַלְכָּא֙ זִי֣וֹהִי שְׁנ֔וֹהִי וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַֽהֲלוּנֵּ֑הּ וְקִטְרֵ֤י חַרְצֵהּ֙ מִשְׁתָּרַ֔יִן וְאַ֨רְכֻבָּתֵ֔הּ דָּ֥א לְדָ֖א נָֽקְשָֽׁן׃ ז קָרֵ֤א מַלְכָּא֙ בְּחַ֔יִל לְהֶֽעָלָה֙ לְאָ֣שְׁפַיָּ֔א כַּשְׂדָּאֵ֖י וְגָֽזְרַיָּ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר ׀ לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֗ל דִּ֣י כָל־אֱ֠נָשׁ דִּֽי־יִקְרֵ֞ה כְּתָבָ֣ה דְנָ֗ה וּפִשְׁרֵהּ֙ יְחַוִּנַּ֔נִי אַרְגְּוָנָ֣א יִלְבַּ֗שׁ וְהַֽמְנִיכָ֤א דִֽי־דַהֲבָא֙ עַֽל־צַוְּארֵ֔הּ וְתַלְתִּ֥י בְמַלְכוּתָ֖א יִשְׁלַֽט׃
(ה) בַּהּ שַׁעֲתָה נְפַקָה אֶצְבְּעָן דִּי יַד אֱנָשׁ – באותה שעה יצאו אצבעות של יד אדם, ונראה הדבר לעיני כל השרים שישבו שם, וְכָתְבָן לָקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא – וכתבו מול המנורה (ששם ניכר הדבר בבירור, ולא יכלו לחשוב שזהו דמיון מחמת החושך), עַל גִּירָא דִּי כְתַל הֵיכְלָא דִּי מַלְכָּא – על הסיד של כותל היכל המלך, במקום גבוה שאין יד אדם מגיעה לשם, ואף שכל השרים ראו אצבעות בלבד, וּמַלְכָּא חָזֵה פַּס יְדָא דִּי כָתְבָה – המלך בלשאצר ראה את כל פיסת היד עם האצבעות, שכתבו מילים אלו על הקיר, באופן שהיה ניכר לכולם הנס שבדבר, אך לא הבינו את המילים שכתבו האצבעות על הקיר.
(ו) אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֹהִי שְׁנוֹהִי – אז הִשְׁתַּנָּה זיוו של המלך, וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלוּנֵּהּ – ורעיונותיו הבהילוהו, וְקִטְרֵי חַרְצֵהּ מִשְׁתָּרַיִן – וקשרי אזור חלציו נפתחו מעצמם, שזה היה לו לסימן רע, וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן – וברכיו הקישו ודפקו זו בזו, לרוב פחדו.
(ז) קָרֵא מַלְכָּא בְּחַיִל – קרא המלך בלשאצר בכח, לְהֶעָלָה – להכניס לפניו לְאָשְׁפַיָּא (-החוזים בכוכבים), כַּשְׂדָּאֵי (-הכשדים) וְגָזְרַיָּא, עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְחַכִּימֵי בָבֶל – ואמר המלך לחכמי בבל, דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יִקְרֵה כְּתָבָה דְנָה – שכל אדם שיידע לקרוא את הכתב הזה שנכתב על הקיר, וּפִשְׁרֵהּ יְחַוִּנַּנִי – ויאמר את פתרונו, אַרְגְּוָנָא יִלְבַּשׁ – ילבש בגד ארגמן, וְהַמְנִיכָא דִי דַהֲבָא עַל צַוְּארֵהּ – וינתן על צוארו תכשיט של זהב, שדברים אלו הורשו ללבוש רק מקורבי המלך, וְתַלְתִּי בְמַלְכוּתָא יִשְׁלַט – וימשול בשליש המלכות.
