שיעור 54, ספר דברי הימים א, פרק יב, יז-יט

יז וַיָּבֹ֗אוּ מִן־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ וִֽיהוּדָ֔ה עַד־לַמְצָ֖ד לְדָוִֽיד׃ יח וַיֵּצֵ֣א דָוִיד֮ לִפְנֵיהֶם֒ וַיַּ֨עַן֙ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם אִם־לְשָׁל֞וֹם בָּאתֶ֤ם אֵלַי֙ לְעָזְרֵ֔נִי יִֽהְיֶה־לִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם לֵבָ֖ב לְיָ֑חַד וְאִֽם־לְרַמּוֹתַ֣נִי לְצָרַ֗י בְּלֹ֤א חָמָס֙ בְּכַפַּ֔י יֵ֛רֶא אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵ֖ינוּ וְיוֹכַֽח׃ יט וְר֣וּחַ לָֽבְשָׁ֗ה אֶת־עֲמָשַׂי֮ רֹ֣אשׁ הַשָּֽׁלִישִׁים֒ לְךָ֤ דָוִיד֙ וְעִמְּךָ֣ בֶן־יִשַׁ֔י שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לְךָ֗ וְשָׁלוֹם֙ לְעֹ֣זְרֶ֔ךָ כִּ֥י עֲזָֽרְךָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ וַיְקַבְּלֵ֣ם דָּוִ֔יד וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּרָאשֵׁ֥י הַגְּדֽוּד׃

֍              ֍            ֍

(יז) וַיָּבֹאוּ מִן בְּנֵי בִנְיָמִן וִיהוּדָה עַד לַמְצָד, לְדָוִיד, וכיון שחששו שבהיותם משבט בנימין יחשוד בהם דוד שבאו כדי ללוכדו ולהסגירו ביד שאול, הביאו עמהם את עֲמָשַׂי, שהיה בן אביגיל, שהיתה אחות דוד מאמו.

(יח) וַיֵּצֵא דָוִיד לִפְנֵיהֶם, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם, וכוונתו בדברים אלו היתה בדרך תפילה לה', אִם לְשָׁלוֹם בָּאתֶם אֵלַי לְעָזְרֵנִי, יִהְיֶה לִּי עֲלֵיכֶם לֵבָב לְיָחַד – שירגיש בלבבו אהבה אליהם, ורצון להתאחד איתם. וְאִם לְרַמּוֹתַנִי, לְצָרַי, מאחר שעושים כן בְּלֹא חָמָס בְּכַפַּי, כי באמת לא חטא לשאול כלל, יֵרֶא אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְיוֹכַח, על ידי שיתן בליבו להשמר מפניהם.

(יט) וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי, שהיה רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים, ואמר לדוד, הלא תראה שאני ראש השלישים, ובודאי אני לְךָ, דָוִיד, כי אני קרובך ממשפחתך, וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי [וגם עמשי היה נחשב כבנו של ישי, אף שבאמת היה בנה של אשת ישי מאדם אחר, מכל מקום גדל בביתו של ישי כאחד מבניו], שָׁלוֹם ואל תירא, שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ, כי כל האנשים הבאים איתי שלמים הם איתך ועם עוזריך, לאחר שראינו כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ, והיה זה לאחר שכרת דוד את כנף מעילו של שאול, וראו הכל שה' בעזרו, וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד, וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד.