שיעור 53, ספר דברי הימים א, פרק יב, א-טז
א וְאֵ֗לֶּה הַבָּאִ֤ים אֶל־דָּוִיד֙ לְצִ֣יקְלַ֔ג ע֣וֹד עָצ֔וּר מִפְּנֵ֖י שָׁא֣וּל בֶּן־קִ֑ישׁ וְהֵ֨מָּה֙ בַּגִּבּוֹרִ֔ים עֹֽזְרֵ֖י הַמִּלְחָמָֽה׃ ב נֹ֣שְׁקֵי קֶ֗שֶׁת מַיְמִינִ֤ים וּמַשְׂמִאלִים֙ בָּֽאֲבָנִ֔ים וּבַחִצִּ֖ים בַּקָּ֑שֶׁת מֵֽאֲחֵ֥י שָׁא֖וּל מִבִּנְיָמִֽן׃ ג הָרֹ֨אשׁ אֲחִיעֶ֜זֶר וְיוֹאָ֗שׁ בְּנֵי֙ הַשְּׁמָעָ֣ה הַגִּבְעָתִ֔י וִֽיזִיאֵ֥ל וָפֶ֖לֶט בְּנֵ֣י עַזְמָ֑וֶת וּבְרָכָ֕ה וְיֵה֖וּא הָֽעַנְּתֹתִֽי׃ ד וְיִֽשְׁמַעְיָ֧ה הַגִּבְעוֹנִ֛י גִּבּ֥וֹר בַּשְּׁלֹשִׁ֖ים וְעַל־הַשְּׁלֹשִֽׁים׃ ה וְיִרְמְיָ֤ה וְיַֽחֲזִיאֵל֙ וְי֣וֹחָנָ֔ן וְיֽוֹזָבָ֖ד הַגְּדֵֽרָתִֽי׃ ו אֶלְעוּזַ֤י וִֽירִימוֹת֙ וּבְעַלְיָ֣ה וּשְׁמַרְיָ֔הוּ וּשְׁפַטְיָ֖הוּ הַֽחֲרוּפִֽי׃ ז אֶלְקָנָ֡ה וְ֠יִשִּׁיָּהוּ וַֽעֲזַרְאֵ֧ל וְיוֹעֶ֛זֶר וְיָֽשָׁבְעָ֖ם הַקָּרְחִֽים׃ ח וְיֽוֹעֵאלָ֧ה וּזְבַדְיָ֛ה בְּנֵ֥י יְרֹחָ֖ם מִן־הַגְּדֽוֹר׃ ט וּמִן־הַגָּדִ֡י נִבְדְּל֣וּ אֶל־דָּוִיד֩ לַמְצַ֨ד מִדְבָּ֜רָה גִּבֹּרֵ֣י הַחַ֗יִל אַנְשֵׁ֤י צָבָא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עֹֽרְכֵ֥י צִנָּ֖ה וָרֹ֑מַח וּפְנֵ֤י אַרְיֵה֙ פְּנֵיהֶ֔ם וְכִצְבָאיִ֥ם עַל־הֶֽהָרִ֖ים לְמַהֵֽר׃ י עֵ֖זֶר הָרֹ֑אשׁ עֹֽבַדְיָה֙ הַשֵּׁנִ֔י אֱלִיאָ֖ב הַשְּׁלִשִֽׁי׃ יא מִשְׁמַנָּה֙ הָֽרְבִיעִ֔י יִרְמְיָ֖ה הַֽחֲמִשִֽׁי׃ יב עַתַּי֙ הַשִּׁשִּׁ֔י אֱלִיאֵ֖ל הַשְּׁבִעִֽי׃ יג יֽוֹחָנָן֙ הַשְּׁמִינִ֔י אֶלְזָבָ֖ד הַתְּשִׁיעִֽי׃ יד יִרְמְיָ֨הוּ֙ הָֽעֲשִׂירִ֔י מַכְבַּנַּ֖י עַשְׁתֵּ֥י עָשָֽׂר׃ טו אֵ֥לֶּה מִבְּנֵי־גָ֖ד רָאשֵׁ֣י הַצָּבָ֑א אֶחָ֤ד לְמֵאָה֙ הַקָּטָ֔ן וְהַגָּד֖וֹל לְאָֽלֶף׃ טז אֵ֣לֶּה הֵ֗ם אֲשֶׁ֨ר עָֽבְר֤וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן וְה֥וּא מְמַלֵּ֖א עַל־כָּל־גְּדוֹתָ֑יו וַיַּבְרִ֨יחוּ֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֲמָקִ֔ים לַמִּזְרָ֖ח וְלַֽמַּעֲרָֽב׃
֍ ֍ ֍
פרק יב (א) וְאֵלֶּה הגיבורים הַבָּאִים אֶל דָּוִיד לְצִיקְלַג, עוֹד בהיותו עָצוּר שם מִפְּנֵי שָׁאוּל בֶּן קִישׁ [ואינם בכלל בני מנשה המנויים להלן (פסוק כ) שהגיעו אליו לאחר מיתת שאול], וְהֵמָּה בַּגִּבּוֹרִים, עֹזְרֵי הַמִּלְחָמָה.
(ב) נֹשְׁקֵי – כלי הנשק שלהם היה הקֶשֶׁת, מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים – חלקם ימניים וחלקם שמאליים [כי רוב אנשי בנימין היו שמאליים], בָּאֲבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת, מֵאֲחֵי שָׁאוּל, מִבִּנְיָמִן.
(ג) הָרֹאשׁ – ראשי העשרות של הגיבורים היו אֲחִיעֶזֶר וְיוֹאָשׁ, בְּנֵי הַשְּׁמָעָה הַגִּבְעָתִי, ומלבדם היו עשרים ושלש גיבורים מבנימין, ואחד עשר משבט גד, ועליהם היו שלשה ממונים שרי עשרות [אחיעזר ויואש על בנימין, ועזר מגיבורי גד היה שר על אנשיו] נשארו שלשים ואחד גיבורים [ולהלן (פסוק ד) יבואר שהיה גיבור אחד ממונה על כל השלשים], ועתה מונה את שאר הגיבורים, וִיזִיאֵל וָפֶלֶט בְּנֵי עַזְמָוֶת, וּבְרָכָה וְיֵהוּא הָעַנְּתֹתִי.
(ד) וְיִשְׁמַעְיָה הַגִּבְעוֹנִי הוא היה גִּבּוֹר בַּשְּׁלֹשִׁים, וְעַל [-וממונה על] הַשְּׁלֹשִׁים.
(ה) וְיִרְמְיָה, וְיַחֲזִיאֵל, וְיוֹחָנָן, וְיוֹזָבָד הַגְּדֵרָתִי.
(ו) אֶלְעוּזַי, וִירִימוֹת, וּבְעַלְיָה, וּשְׁמַרְיָהוּ, וּשְׁפַטְיָהוּ הַחֲרוּפִי.
(ז) אֶלְקָנָה, וְיִשִּׁיָּהוּ, וַעֲזַרְאֵל, וְיוֹעֶזֶר, וְיָשָׁבְעָם הַקָּרְחִים.
(ח) וְיוֹעֵאלָה וּזְבַדְיָה בְּנֵי יְרֹחָם, מִן הַגְּדוֹר.
(ט) וּמִן הַגָּדִי – מבני שבט גד נִבְדְּלוּ – הבדילו עצמם מצבאותיהם, כי היו שרי צבא, ובאו אֶל דָּוִיד, לַמְצַד מִדְבָּרָה – אל המצודות שבמדבר, גִּבֹּרֵי הַחַיִל, אַנְשֵׁי צָבָא לַמִּלְחָמָה, עֹרְכֵי צִנָּה וָרֹמַח, וּפְנֵי אַרְיֵה פְּנֵיהֶם, וְכִצְבָאיִם עַל הֶהָרִים לְמַהֵר.
(י) עֵזֶר היה הָרֹאשׁ, הממונה על גיבורי גד, עֹבַדְיָה הַשֵּׁנִי, אֱלִיאָב הַשְּׁלִשִׁי.
(יא) מִשְׁמַנָּה הָרְבִיעִי, יִרְמְיָה הַחֲמִשִׁי.
(יב) עַתַּי הַשִּׁשִּׁי, אֱלִיאֵל הַשְּׁבִעִי.
(יג) יוֹחָנָן הַשְּׁמִינִי, אֶלְזָבָד הַתְּשִׁיעִי.
(יד) יִרְמְיָהוּ הָעֲשִׂירִי, מַכְבַּנַּי עַשְׁתֵּי עָשָׂר.
(טו) אֵלֶּה מִבְּנֵי גָד, שהיו בעריהם רָאשֵׁי הַצָּבָא, ובאו אל דוד, אֶחָד לְמֵאָה הַקָּטָן – הקטן שבהם רדף מאה מהאויבים, וְהַגָּדוֹל לְאָלֶף – רדף אלף.
(טז) אֵלֶּה הֵם הגיבורים אֲשֶׁר בהיותם שרי צבא, בזמן מלכות שאול, נלחמו עם ההגריאים [כפי שהובא לעיל (פ"ה פ"י)], עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן – בחודש ניסן, שזהו זמן הפשרת השלגים, וְהוּא מְמַלֵּא עַל כָּל גְּדוֹתָיו, וַיַּבְרִיחוּ גיבורים אלו אֶת כָּל הָעֲמָקִים – את כל ההגריאים היושבים בעמק לַמִּזְרָח וְלַמַּעֲרָב.
