שיעור 540, ספר תהילים, פרק קיד, ה-ח

פרק קיד

(ה) מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃

(ו) הֶֽ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃

(ז) מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יַֽעֲקֹֽב׃

(ח) הַהֹֽפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם־מָ֑יִם חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם׃

(ה) שואל המשורר, מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר.

(ו) הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן.

(ז) ומשיב, מִלִּפְנֵי אָדוֹן – מפני שאדון הארץ ירד בעצמו להשגיח על הארץ, לכן חוּלִי אָרֶץ – התחלחלי ורעדי הארץ (ו'ארץ' כאן הוא כינוי לכל העולם, הכולל את ההרים, הגבעות, הים והירדן), ומדוע ירד האדון ה' אל הארץ, מִלִּפְנֵי – מפני שהוא אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב, המשגיח בפרטות על עם ישראל.

(ח) הַהֹפְכִי הַצּוּר – הפך ה' את הצור הקשה לאֲגַם מָיִם, ואת החַלָּמִישׁ, שהוא קשה יותר מהצור, הפך ה' לְמַעְיְנוֹ מָיִם – למעיין המים, שהוא מקור המים של האגם, ומצייר בזה המשורר כאילו כיון שהחלמיש קשה יותר מהצור, לכן התנוססה בו השגחת ה' יותר, להופכו למקור המים הרכים (ונרמז בכך גם כן, כי כיון שה' הוא שורש כל הנמצאים והנבראים בעולם, וכולם מתבטלים לפניו, לכן כאשר רוצה הוא לבטל את כוחו של אחד הנבראים, הרי הוא מתגלה אליו בשורשו של אותו דבר בעצמו, וכאשר מתגלה השורש הכולל את כל הכח של אותו הדבר, מתבטל הכח המועט הקיים בבריאה, ובעת קריעת ים סוף התגלה ה' בשורש המים ועל ידי כך ביטל את כח המים של ים סוף, ומכח התגלות זו נעשו הצור והחלמיש למעיינות ואגמי מים).