שיעור 569, ספר תהילים, פרק קיט, סה-סח
(סה) ט֭וֹב עָשִׂ֣יתָ עִֽם־עַבְדְּךָ֑ יְ֝הוָ֗ה כִּדְבָרֶֽךָ׃
(סו) ט֤וּב טַ֣עַם וָדַ֣עַת לַמְּדֵ֑נִי כִּ֖י בְמִצְו͏ֹתֶ֣יךָ הֶֽאֱמָֽנְתִּי׃
(סז) טֶ֣רֶם אֶֽ֭עֱנֶה אֲנִ֣י שֹׁגֵ֑ג וְ֝עַתָּ֗ה אִמְרָֽתְךָ֥ שָׁמָֽרְתִּי׃
(סח) טוֹב־אַתָּ֥ה וּמֵטִ֗יב לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃
(סה) אחרי שביקש שיקיים לו ה' את הבטחתו לקיים את מלכותו, מודה ואומר כי אכן טוֹב עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ, יְיָ, כִּדְבָרֶךָ – כפי שהבטחת.
(סו) ולכן אוסיף ואבקש, טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי – למד אותי את 'טוב טעם' המצוות, והיינו שאשיג את טעמי המצוות, וכן למד אותי את 'טוב דעת' המצוות, והם כל דיני ופרטי המצוות, אך הטעם שאבקש לדעת את טעמי המצוות אינו מחמת שלא אאמין במצוה שאיני מבין את טעמה, כִּי הרי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי, גם אם איני יודע את טעמיהן.
(סז) אלא הסיבה לכך שאבקש להשיג את טעמי ופרטי המצוות, כיון שמי שאינו יודע זאת עלול לשגות ולעבור על אחת המצוות, ולכן טֶרֶם אֶעֱנֶה – לפני שאצטרך להתנצל ולענות שאֲנִי שֹׁגֵג, תלמד אותי את הדינים וטעמיהם, וכך לא אעבור על שום פרט מהמצוה אפילו בשגגה, וְעַתָּה – אך גם כעת, לאחר שאדע את טעמי המצוות, לא אקיים אותן מחמת שאני מבין אותן בשכלי, אלא אִמְרָתְךָ שָׁמָרְתִּי – אשמור אותן מחמת שאמרת וציוית לעשות כן.
(סח) וכיון שטוֹב אַתָּה, וּמֵטִיב מאד בהטבה יתירה, לכן אוסיף ואבקש, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ, אף את אותן מצוות שאין טעמן ידוע, שאזכה להשיג את טעמן.
