שיעור 594, ספר תהילים, פרק קיט, קסה-קסח

(קסה) שָׁל֣וֹם רָ֭ב לְאֹֽהֲבֵ֣י תֽוֹרָתֶ֑ךָ וְאֵֽין־לָ֥מוֹ מִכְשֽׁוֹל׃

(קסו) שִׂבַּ֣רְתִּי לִישׁוּעָֽתְךָ֣ יְהוָ֑ה וּֽמִצְו͏ֹתֶ֥יךָ עָשִֽׂיתִי׃

(קסז) שָֽׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי עֵֽדֹתֶ֑יךָ וָאֹֽהֲבֵ֥ם מְאֹֽד׃

(קסח) שָׁמַ֣רְתִּי פִ֭קּוּדֶיךָ וְעֵֽדֹתֶ֑יךָ כִּ֖י כָל־דְּרָכַ֣י נֶגְדֶּֽךָ׃

(קסה) שָׁלוֹם רָב יש לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ להנצל מפגעים גשמיים, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל רוחני, כי לימוד התורה מגן על האדם בגשמיות מכל רעה, ומציל אותו ברוחניות מכל עבירה.

(קסו) אף על פי שעשיית המצוות אינה מצילה מיצר הרע, שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ – אני מקווה לישועתך, שתצילני מיצר הרע, וּמִצְו‍ֹתֶיךָ עָשִׂיתִי – גם בזכות המצוות שעשיתי, כי ללא ישועת ה' אין האדם לבדו יכול להנצל מהיצר הרע.

(קסז) שָׁמְרָה נַפְשִׁי את עֵדֹתֶיךָ, והם סיפורי התורה המעידים על השגחת ה' בעולמו, והנהגתו בשכר ועונש, וָאֹהֲבֵם מְאֹד.

(קסח) ועל ידי אהבה זו שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ – אני שומר את הפקודים, שהם המצוות שניתנו לזכר אותם ניסים שעשה ה' לעמו, והם מעוררות את זכרון עדותיך, ובכך אני שומר כביכול גם את עדותיך, כִּי אני רואה מעדויות אלו שכָל דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ, ואתה משגיח על כל מעשי בהשגחה פרטית.