(יח) קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְכָל־קֹֽרְאָ֑יו לְכֹ֤ל אֲשֶׁ֖ר יִקְרָאֻ֣הוּ בֶֽאֱמֶֽת׃
(יט) רְצוֹן־יְרֵאָ֥יו יַֽעֲשֶׂ֑ה וְֽאֶת־שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיֽוֹשִׁיעֵֽם׃
(כ) שׁוֹמֵ֣ר יְ֭הוָה אֶת־כָּל־אֹֽהֲבָ֑יו וְאֵ֖ת כָּל־הָֽרְשָׁעִ֣ים יַשְׁמִֽיד׃
(כא) תְּהִלַּ֥ת יְהוָ֗ה יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י וִֽיבָרֵ֣ךְ כָּל־בָּ֭שָׂר שֵׁ֥ם קָדְשׁ֗וֹ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
(יח) והשגחת ה' ניכרת גם בכך שקָרוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו בתפילה, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת בכל ליבם.
(יט) אמנם, אף שישמע ה' את כל תפילות קוראיו, מכל מקום יש חילוק בין העובדים את ה' מיראה לבין העובדים אותו מאהבה, כי רְצוֹן יְרֵאָיו (-העובדים מיראה) יַעֲשֶׂה, אך לא יעשה כן קודם שיבקשו, אלא וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע, לאחר שיתפללו, וגם אז לא יעשה נקמה באויביהם, אלא רק וְיוֹשִׁיעֵם.
(כ) אך לעומת זאת שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו, העובדים אותו מאהבה, קודם שיבקשו זאת, שלא תבוא עליהם צרה כלל, ולא יצטרכו לצעוק ולשווע, ובנוסף לכך לא רק יציל אותם, אלא וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים שרצו להרע להם, יַשְׁמִיד, כי כפי מדרגת העובד את ה' כך מדרגת ההשגחה העליונה החופפת עליו.
(כא) תְּהִלַּת יְיָ מצד עצמו, יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ – וכל בשר, שאינם משיגים את תהילתו, יברכו את שם קדשו, שהוא מורה על השגת שם ה' מצד מעשיו הניכרים לנו, והדיבור שאדבר בתהילת ה' יהיה לְעוֹלָם וָעֶד, כי אין תכלית לתהילתו.
