שיעור מס' 77, תפילת שחרית, סד
פסוקי דזמרה
אָמַר פרעה שהוא אוֹיֵב ישראל לבני עמו: גם אני בעצמי אֶרְדֹּף אחר בני ישראל ואף אַשִּׂיג אותם, ואז אֲחַלֵּק שָׁלָל יחד עמכם שוה בשוה, תִּמְלָאֵמוֹ – תתמלא מהם תאות נַפְשִׁי (-רצוני) – שאראה במפלתם, אָרִיק -אשלוף את חַרְבִּי מנדנה להורגם תּוֹרִישֵׁמוֹ – תרושש אותם יָדִי – שאקח מהם כל רכושם.
(אבל אתה הפרת עצתו, כי-) נָשַׁפְתָּ (-נפחת) בְרוּחֲךָ מיד כִּסָּמוֹ – כיסה אותם יָם, צָלֲלוּ וירדו כַּעוֹפֶרֶת – כמו עופרת כבדה הצוללת ושוקעת, כן אבדו בְּמַיִם – המצרים שהיו אַדִּירִים וחזקים.
הביאור מתוך 'הסידור המפורש' עם ביאורו של רבי יעקב וינגרטן שליט"א כל הזכויות שמורות למחבר אין להעתיק, להדפיס, או להעביר, גם לא לצורך לימוד עצמי! ניתן להשיג את הסידור אצל המחבר, רחוב עלי הכהן 28, ירושלים
"הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן בְּלִבּוֹ פֵּירוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶּׁמּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו,
וְיַחְשֹׁב כְּאִלּוּ שְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ"
(שו"ע או"ח צח א)
וְיַחְשֹׁב כְּאִלּוּ שְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ"
(שו"ע או"ח צח א)
