תורת הבית, פרק שישי (ג)
(המשך המעלות שיש בכך שיהיה האדם בקי בעל פה במסכת אחת, או בסדר משניות אחד):
ג. ידוע מה שנכתב בזוהר הקדוש, שמי ש'יורש' מסכת אחת, הרי הוא 'יורש' עולם אחד, ובודאי אין הכוונה למי שלמד פעם אחת את המסכת, אלא למי שבקי בה היטב וקנאה לנפשו קנין גמור. וכן משמע בגמרא, שצריך האדם לחזור כמה פעמים על לימודו, עד שיהיה שגור בפיו.
ד. אמרו חז"ל שבבית דין של מעלה מכריזים 'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו', ובודאי הכוונה בזה למי שהוא בקי בלימודו בעל פה.
"וְהָאֱמֶת בִּלְתִּי שׁוּם סָפֵק כְּלָל, שֶׁאִם הָיָה הָעוֹלָם כּוּלוֹ מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ פָּנוּי
חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם".
(נפש החיים)
חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם".
(נפש החיים)
