יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

הלכות רפואה בשבת [שנה ב, תצוה]

ו. אם נעשה חבורה באצבעו, אסור ליתן בגד עליה משום צובע, וכל שכן בגד אדום דאסור. כיצד יעשה, יניחנה במים קרים עד שיפסק הדם, ויש מתירין ליתן עליה קורי עכביש, ויש אוסרין. ושפשוף שעושין ליגיעי כח כדי להשיב כוחם אליהם ולבטל עייפותן, שקורין בערבי תמוו"ך, נסתפקו הפוסקים אי חשיב רפואה ואסור, או תענוג ושרי:  

הלכות רפואה בשבת [שנה ב, תצוה]

ה. עצם שנשמט שקורין בערבי פלס"א, התיר מר"ן ז"ל להחזירו, ואף על גב דהמג"א ז"ל חולק וס"ל דוקא אם נשבר מותר משום סכנה, אבל בפלס"א בלבד אין להקל, מ"מ אין למחות ביד המקילין בזה לעשות כסברת מר"ן ז"ל, ומיהו יזהר שלא יסוך פלס"ה הנז' בשמן. וצפורן שפרשה רובה דהוי כתלוש, מותר ליטלה ביד אם הוא […]

הלכות אמירה לנכרי בשבת [שנה ב, תצוה]

ד. במה שקורין בערבי כי"י (-כויה) מותר ליתן הקטנית כדי שישאר פתוח, ומותר להחליף הבגד, דאי לא מחליף מסרח, ויזהר להכין העלה והאפונין שיטול עוקציהן מערב שבת, ואם יודע שמוציא דם בקנוח, לא יקנח דהוי פסיק רישא, כי זה הדם היה בלוע, וכ"ש דאסור לשרות הבגד במים כדי לקנחה, יען כי שרייתו זהו כבוסו, ועוד […]

הלכות אמירה לנכרי בשבת [שנה ב, תצוה]

ג. מי שיש לו מורסא, דהיינו מה שקורין בלשון ערבי טלו"ע או מה שקורין אנג'צאי"י, שיש בה ליחה ודם, אבל הוא בריא, מותר לו לפתוח אותה כדי שתצא הליחה והדם אם יש לו צער מזה. מיהו זה דוקא באינו חושש אם תסתם אחר כך. ואסור לדחוק בידיו על המכה, דהיינו לעצור אותה כדי להוציא דם […]

הלכות אמירה לנכרי בשבת [שנה ב, תצוה]

ב. החושש במתניו אסור לסוך בשמן או בדבר אחר לרפואה, וכן מי שיש לו חטטין בראשו אסור לסוך. והחושש בשיניו והוא הולך כבריא, לא יגמע שכר ויפלוט אותו, דכיון דפולט נמצא שעושה כן לרפואה ואסור, אבל אם כאיב ליה טובא דמצטער כל גופו, שהולך בחלישות, דהיינו מתנח"ל, מותר לגמוע שכר ולפלוט, מפני שהשכר הוא משקה […]

הלכות אמירה לנכרי בשבת [שנה ב, תצוה]

א. מי שיש לו מיחוש בעלמא, והוא מתחזק והולך כבריא, אסור לעשות לו שום רפואה, אפילו ע"י גוי. אבל אם נחלה כל גופו, או שיש לו כאב גדול ומצטער כל גופו, שהולך בחלישות גדולה, שקורין בערבי מתנח"ל, אף על פי שהולך ברגליו, כנפל למשכב דמי, ושרי לעשות לו רפואה ע"י גוי:  

הלכות אמירה לנכרי בשבת [שנה ב, תרומה]

טז. גוי שבא ליטול משכונו שבידי ישראל מותר ליתנו לו, ורק לא יהיה הישראל נושא ונותן בידו, אלא ישים לפניו והגוי יקח מעצמו, ואם אין הישראל מאמין לגוי אסור לישראל להיות ערב, משום 'ממצוא חפצך'. יז. מי שלהוט אחר שתיית הטוטי"ן (-עישון סיגריות), אסור לילך אצל הגוי ששותה טוטי"ן, ויפתח ישראל את פיו ויקבל העשן […]

הלכות אמירה לנכרי בשבת [שנה ב, תרומה]

טו. אם לקט הגוי עשבים מאיליו ומעצמו, הן משלו הן משל הפקר והאכיל לבהמת ישראל, אין צריך הישראל למחות בידו, ואף על גב דאם הדליק מעצמו את הנר לצורך ישראל צריך למחות בידו, שאני התם דישראל גופיה נהנה מן הנר, מה שדאין כן כאן, שהוא הנאת בהמתו, מותר. אמנם אם רגיל בכך, דהיינו שעשה כך […]

הלכות אמירה לנכרי בשבת [שנה ב, תרומה]

יד. לקט הגוי עשבים לצורך בהמתו, אם אינו מכירו לישראל, מאכיל אחריו באופן זה, דהיינו שעומד בפני הבהמה בענין שלא תוכל לנטות אלא דרך שם, דאלו להעמידה עליהן אסור, דחיישינן שמא יטול בידו ויאכילנה, והם מוקצים שנלקטו היום, אבל אם זה הגוי מכירו לישראל אסור להאכיל אחריו, גזרה שמא ירבה בשבילו, וכן כל כיוצא בזה […]

הלכות אמירה לנכרי בשבת [שנה ב, תרומה]

יג. כל מקום שאמרו שצריך להמתין בכדי שיעשו, אם הוא דבר הבא מתוך התחום אלא שאיסורו מחמת צידה או מחובר, צריך להמתין בכדי שיעשו מתחלת הלילה, אבל אם הוא דבר שאין בו צידה ומחובר, יש אומרים שאין הלילה עולה מן החשבון, משום דאין רגילות להביא בלילה ממקום רחוק, וצריך להמתין בכדי שיעשו למחר ביום ראשון. […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?