יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

מסכת עירובין, פרק ז, שיעור 94

גמרא שנינו במשנה, 'בזמן שהן מרובין, מזון שתי סעודות לכולם. ובזמן שהן מועטים, כגרוגרת לכל אחד ואחד'. מבררת הגמרא, וְכַמָּה הֵן 'מְרֻבִּין', מבארת הגמרא, אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל, מִשְּׁמוֹנָה עָשָׂר בְּנֵי אָדָם וָאֵילָךְ. שואלת הגמרא, וּמַאי שְׁנָא שְׁמוֹנָה עָשָׂר דְּנָקַט – ובמה שונה מנין זה של שמונה עשר בני אדם, שמשם ואילך נחשבים הם […]

מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק ז (ג)

(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) יג. וכן אם מיעט רחבו בלוח או בקנה שהושיטו באורך כל החריץ מערבין אחד ואין מערבין שנים, וכל הדבר הניטל בשבת כגון הסל והספל אין ממעטין בו אלא אם כן חיברו בארץ חבור שאי […]

מסכת עירובין, פרק ז, שיעור 93

משנה כפי שהתבאר לעיל, יכול אחד מבני המבוי לזכות את המזון עבור כל בני המבוי, לצורך העירוב. משנתנו מבארת את הדין באופן שחל שינוי בכמות המזון או במספר השכנים: נִתְמַעֵט הָאֹכֶל מהשיעור הנצרך [ובמשנה להלן יבואר מהו השיעור הנצרך], מוֹסִיף מזון, וּמְזַכֶּה אותו עבור כולם, וְאֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ להם על כך, כיון שזהו המשך של […]

מסכת עירובין, פרק ז, שיעור 92

שנינו בברייתא לגבי בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות, 'וְאֵין מְעָרְבִין בּוֹ, וְאֵין מִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ, וְאֵין מְנִיחִין בּוֹ עֵרוּב'. מבארת הגמרא את הטעם שאין מניחים בו את הפת של עירובי חצרות, דְּלָא חֲזֵי לְדִירָה – כיון שאין בית זה ראוי למגורים, וכיון שכל מהות ה'עירוב' היא להחשיב את כל דיירי החצר כדרים בבית […]

מסכת עירובין, פרק ז, שיעור 91

הרי"ף מביא עתה את סוגיית הגמרא בפרק רביעי: הגמרא דנה באופן ובמקום הנחת המזון של העירוב: אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל, הַחוֹלֵק אֶת עֵירוּבוֹ – המחלק את מזון העירוב ומניחו בשני כלים שונים, אֵין עֵירוּבוֹ עֵרוּב, שהרי מהותו של העירוב היא כשמו, עירוב, שכל המזון של כל השכנים מעורב יחד, ואילו באופן זה אין המזון […]

מסכת עירובין, פרק ז, שיעור 90

גמרא שנינו במשנה, 'מַתְבֵּן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת וְכוּ' אלו מאכילין מכאן ואלו מאכילין מכאן'. אָמַר רַב הוּנָא, היתר זה של אכילת הבהמה מהתבן שבין שתי החצרות, הוא כשהבהמה אוכלת מעצמה, וּבִלְבַד [-ובתנאי] שֶׁלֹּא יִתֵּן האדם תבן לְתוֹךְ קֻפָּתוֹ, וְיַאֲכִיל את הבהמה, כיון שמַתְבֵּן זה הוּקְצָה לְשַׁמֵּשׁ כ'מחיצה', והרי התבן שבו מוקצה, ואסור לאדם לטלטלו. ממשיכה […]

מסכת עירובין, פרק ז, שיעור 89

גמרא שנינו במשנה, 'נתן עליו נסר רחב ארבעה טפחים, רצו מערבין אחד'. אָמַר רָבָא, לֹא שָׁנוּ – לא נאמר דין זה, שהנחת נסר על גבי החריץ מועילה להחשיב את שתי החצרות כמחוברות רק אם יש בנסר ארבעה טפחים, אֶלָּא באופן שֶׁנָּתַן אָרְכּוֹ שֶׁל נֶסֶר לְרָחְבּוֹ שֶׁל חָרִיץ, כמין גשר, ועל ידי זה ניתן לעבור על […]

מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק ז (ב)

(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) ג. חלון שבין שתי חצירות אם יש בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים או יתר על זה והיה קרוב מן הארץ בתוך עשרה טפחים, אפילו כולו למעלה מעשרה ומקצתו בתוך עשרה או כולו בתוך […]

מסכת עירובין, פרק ז, שיעור 88

הגמרא מבארת עתה את הדין באופן שיש כותל החוצץ בין שתי החצרות, אך אין גובהו שוה בשתיהן: אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אָמַר רַב נַחְמָן, כֹּתֶל שֶׁעומד בֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, ועומדות החצרות על צלע הר, באופן [שֶׁצִּדּוֹ אֶחָד] של הכותל גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְצִדּוֹ אֶחָד שָׁוֶה לָאָרֶץ [כלומר, אינו גבוה עשרה טפחים], נוֹתְנִין אוֹתוֹ לְזֶה […]

מסכת עירובין, פרק ז, שיעור 87

הגמרא מבארת עתה את הדין באופן שיש כותל החוצץ בין שתי החצרות, אך אין גובהו שוה בשתיהן: אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אָמַר רַב נַחְמָן, כֹּתֶל שֶׁעומד בֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, ועומדות החצרות על צלע הר, באופן [שֶׁצִּדּוֹ אֶחָד] של הכותל גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְצִדּוֹ אֶחָד שָׁוֶה לָאָרֶץ [כלומר, אינו גבוה עשרה טפחים], נוֹתְנִין אוֹתוֹ לְזֶה […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?