(18) פרק א, ההכנות לברכה ואופן אמירתה
הברכה בעצמה ג. בעודו מברך (או שומע מן המברך כדי לצאת ידי חובה), אין לעשות שום מלאכה, ואפילו תשמיש קל כגון להניף מניפה, לסדר את השולחן, לשחק עם תינוק או לנגב את ידיו. וכן לא ירמוז בעיניו, ולא ימלול באצבעותיו וכיוצא בזה. והטעם בכל זה, משום שנראה שמברך בדרך מקרה וארעי, ועליו הכתוב אומר 'אם […]
(17) פרק א, ההכנות לברכה ואופן אמירתה
הברכה בעצמה ב. צריך לברך בפה מלא, ובנחת, ולא ידלג שום אות, כאילו מונה מעות. ויבטא את התיבות באופן ברור ובניקוד נכון, וטוב לברך בקול רם, כי הקול מעורר את הכוונה, ובכל אופן צריך שישמיע לאוזניו מה שמוציא בשפתיו, אך אם לא השמיע – יצא, ובלבד שיוציא בשפתיו. ולא יפסיק בדיבור (אף לענות לקדיש וכדומה) […]
(16) פרק א, ההכנות לברכה ואופן אמירתה
הברכה בעצמה א. כל דבר שמברך עליו כדי לאוכלו או כדי להריח אותו, צריך לאוחזו ביד ימינו כשהוא מברך. ודבר שדרך לאוכלו בכף (כמרק) מחזיקו בכף ביד ימינו. וכתבו המקובלים שאין לתחוב סכין לתוך פרי שמברך עליו. מי שהוא שמאלי – יחזיק את הדבר שמברך עליו ביד שמאלו. אמנם פוסקי ספרד מורים לנהוג כדעת המקובלים, […]
(15) פרק א, ההכנות לברכה ואופן אמירתה
הכנת המאכל: יח. ובמקרה של פרי חתוך, טוב לחבר את חלקי הפרי יחד, כדי שיהיה נראה כשלם, ואז לברך. לדוגמא, כשפותח את הפרי לראות אם יש בו תולעים, יש להזהר לחזור ולסגור אותו, כדי שייראה כשלם בשעת הברכה.
(14) פרק א, ההכנות לברכה ואופן אמירתה
הכנת המאכל: יז. פרי מקולף שהוא בעצמו שלם, כגון בוטן שקולפה ממנו הקליפה החיצונית הקשה, נקרא 'שלם'. אם כן, במקרה שקולף פרי לפני הברכה כדי שלא להפסיק בין הברכה לאכילה, יש להזהר שלא לפרק את הפרי עצמו, כדי לברך עליו כשהוא שלם.
(13) פרק א, ההכנות לברכה ואופן אמירתה
הכנת המאכל: טז. יש לברך על המאכל כשהוא שלם, משום הידור מצוה. ולכן אין לחתוך את המאכל לפני שמברך עליו (אלא אם כן עושה זאת כדי להכינו לשימוש מיידי, כמבואר לעיל סי"ד). לדוגמא: הבא לאכול תפוח כשהוא חתוך לחצי, יש לחתוך אותו רק לאחר הברכה, כיון שהחיתוך הוא מיידי ואינו נחשב הפסק. והוא הדין בקציצת […]
(12) פרק א, ההכנות לברכה ואופן אמירתה
הכנת המאכל: טו. הרוצה לברך על תבשיל, ויודע שהוא חסר מלח או תבלין, יתן בתוכו תחילה את המלח או התבלין הדרוש, כדי שיברך על דבר המתוקן כראוי.
(11) פרק א, ההכנות לברכה ואופן אמירתה
הכנת המאכל: והוא הדין במשקה שבקנקן, אם צריך למוזגו לכוס כדי לשתותו, לא יברך עליו עד שימזוג. וכן אם המאכל קר מאד או חם מאד שאי אפשר לאוכלו או לשתותו עד שיעבור איזה זמן מועט, לא יברך עד שיהא ראוי לאכילה או לשתיה, וכן כל כיוצא בזה.
(10) פרק א, ההכנות לברכה ואופן אמירתה
הכנת המאכל: יד. אף אם הפרי או המאכל נמצא לפניו, יש להכינו שיהיה ראוי לשימוש מיידי, כדי למעט את ההפסק שבין הברכה לבין האכילה. דוגמאות: הרוצה לאכול שקדים או גרעינים, לא יברך עליהם עד שיפצח את הראשון, שאם יברך קודם לכן, נחשב הפיצוח, לכתחילה, כהפסק. כמו כן, האוכל תפוז או אשכולית וכדומה, יש לקלפם לפני […]
(9) פרק א, ההכנות לברכה ואופן אמירתה
הכנת המאכל: יב. כל פרי שיש בו חשש שמא הוא מתולע או רקוב, יש לבודקו לפני שמברך את הברכה עליו, כדי לוודא שיש לברכה על מה לחול. יג. בירך על פרי, ואחר כך הבחין שהפרי רקוב עד שאי אפשר לאוכלו, או שלאחר שבירך נפל הפרי ונאבד וכדומה, ונטל פרי אחר שלא היה לפניו, צריך לחזור […]
