יד. מי שאכל אורז וטעה ובירך ברכה אחרונה על המחיה או ברכת המזון, בדיעבד יצא ידי חובה. וכן האוכל איטריות כשיעור, וטעה ובירך ברכת המזון במקום על המחיה, יצא. [וכמבואר לעיל]. וכן אם אכל כזית תמרים, וטעה ובירך על המחיה או ברכת המזון, יצא. טו. והוא הדין במי שאכל שיעור כזית מפת הבאה בכיסנין [עוגה], […]
יב. האוכל אורז כשיעור, וגם עוגה כשיעור, יברך על המחיה, ויכוין לפטור את האורז. [ולא יברך נפשות על האורז]. יג. העושים אורז מחוי, שהאורז שבתוך המרק נתמעך וכמעט אין האורז נרגש, מברך על המרק שהכל, ולבסוף לא יברך כלום, כמבואר לעיל לענין מרק.
י. השותה תה או קפה ושאר משקים, באמצע אכילת העוגה, מברך שהכל. ורק אם קבע סעודתו על העוגה, אינו מברך. יא. מי ששתה יותר מכזית יין, ופחות מרביעית, ושתה רביעית מים, יברך לבסוף בורא נפשות רבות בלבד.
ט. הכוסס את האורז, מברך בתחלה בורא פרי האדמה, וכן אם אוכל פרכיות אורז מברך בורא פרי האדמה. ואם אוכל אורז מבושל, מברך בורא מיני מזונות, ולדידן לא שנא אם גרגירי האורז נפרדים זה מזה, או שהאורז מדובק כעיסה, שבכל אופן מברכים עליו בתחלה בורא מיני מזונות, ולבסוף בורא נפשות רבות. [סימן לדבר: אמ"ן ראשי […]
הלכות מלאכת גוי בשבת וביו"ט סט. גוי שפתח בשבת עבור יהודי קופסא שאסור לפותחה בשבת, או שפתח עבורו מעטפה שיש בה מכתב, מותר ליהודי לאכול את המאכל שבקופסא או לעיין במכתב שבמעטפה, כיון שאין כאן הנאה ישירה ממעשה הפתיחה, אלא הנאה עקיפה, שבעקבות מעשה הגוי התאפשר לו לאכול את המאכל או לקרוא את המכתב. ע. […]
ז. דגן חי או עשוי קליות או שלוק, והגרעינין שלמים, מברך עליהם בתחלה בורא פרי האדמה, וכן על "שלוה" מברכים בתחלה בורא פרי האדמה. ומאחר ויש ספק לענין ברכה אחרונה לפיכך נכון שלא לאכול מהם כשיעור ברכה אחרונה בתוך כדי אכילת פרס, אלא פחות מכשיעור [וטוב שיהיה פחות מ – 18 גרם], או בתוך הסעודה, […]
ו. מי שאכל פירות העץ משבעת המינים, ואכל גם פרי האדמה, יקדים לברך תחלה ברכת בורא נפשות, ואחר כך יברך ברכת על העץ ועל פרי העץ. ואם טעה ובירך בתחלה על העץ ועל פרי העץ, כיון שאמר ועל תנובת השדה אינו מברך נפשות על פירות האדמה שאכל. אולם השותה רביעית מים בבית אחת, וגם אכל […]
ה. האוכל חצי כזית פת, וחצי כזית מפת הבאה בכיסנין (עוגה), אינו יכול לצרפם לכזית ולברך עליהם לכתחלה מעין שלש, דיש לחוש לדעת הפוסקים הסוברים דברכה מעין שלש אינה פוטרת במקום ברכת המזון, והואיל ולא אכל כזית מהעוגה, אין הפת מצטרף לברך ברכה זו. וספק ברכות להקל. ולפיכך לכתחלה לא יאכל כנז', כדי שלא יכנס […]
ג. האוכל מפירות שבעת המינים כשיעור, וטעה ובירך בורא נפשות במקום מעין שלש, בדיעבד לא יחזור לברך ברכה מעין שלש, דספק ברכות להקל. ד. האוכל חצי כזית מפירות שבעת המינים, וחצי כזית מבשר ודגים, או משאר פירות, לא יברך אחריהם ברכה אחרונה כלל. וגם לא ברכת בורא נפשות. ושב ואל תעשה עדיף.
א. על פירות שבעת המינים [זיתים, תמרים, ענבים. תאנים, ורימונים], אם אכל מהם שיעור כזית, מברך לאחריהם "על העץ ועל פרי העץ". ועל פת הבאה בכיסנין מברך "על המחיה". ואם נסתפק אם בירך מעין שלש או לא, אינו חוזר לברך, ומכל מקום נכון שיאכל עוד כזית מהעוגה, או מפירות שבעת המינים, כדי שיוכל לברך מעין […]
