א. יהיה שלחנו ערוך ומטה מוצעת יפה ומפה פרוסה כמו בסעודת הלילה ויברך על היין בורא פרי הגפן, והוא נקרא קידושא רבה. ונהגו לומר קודם הקידוש מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר וגו', אם תשיב משבת רגלך וגו', ושמרו בני ישראל וגו', על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו. ואחר כך יטול ידיו, ויבצע […]
ו. אסור לבכות בשבת, ולא להביא את עצמו לשום צער. אבל אדם שיש לו עונג אם יבכה, כדי שילך הצער מלבו, יש אומרים שמותר לו לבכות בשבת.
ג. מי שיודע שיאריכו בתפלה עד חצות, צריך שישתה בבוקר קודם שחרית מים או קפה ותה, בין בשבת בין ביום טוב, ובין בראש השנה. ד. הרואה חלום רע בליל שבת, אין לו להתענות בשבת, אפילו אם החלום הוא אחד משלשה חלומות רעים שהוזכרו בפרק הרואה ובשלחן ערוך (סימן רפח), אלא יקדיש את יום השבת ההוא […]
א. אסור להתענות בשבת, אפילו על צרות וגזרות קשות. ואם מתכוין להתענות, אסור אפילו אם מתענה תענית שעות. ב. ימהר לאכול אחר התפלה, קודם שיעבור שש שעות מהיום. ואפילו אם הוא לומד או מתפלל ובשביל זה הוא מתעכב מלאכול, גם בזה אסור. ולכן שליחי הצבור מוזהרים שלא להאריך יותר מדאי בתפלתם, כדי שהקהל יוכלו להגיע […]
יד. הספרדים ועדות המזרח לא נהגו לומר את "שיר הכבוד" בשבת, ובמקומות שנוהגים לאומרו, נכון יותר לאומרו לפני "עלינו לשבח", כדי שהקהל יטה אוזן קשבת לאמירתו. ומנהגינו לומר אחר "עלינו לשבח" מזמור שיר ליום השבת וגו', ואחר כך אומרים קדיש "יהא שלמא". טו. המנהג פשוט לומר "ברכו את ה' המבורך" אחר קדיש בתרא גם בשבת […]
יא. בשבת וראש חודש אומרים במוסף "אתה יצרת", וחותמים מקדש השבת וישראל וראשי חודשים. ואם טעה וחתם מקדש השבת בלבד, יצא. אבל אם חתם בשל ראש חודש בלבד, לא יצא. יב. אם טעה בשבת וראש חודש והתפלל "תכנת שבת" וחתם כבר מקדש השבת, נכון שיאמר ברצה (בלי חתימה): "ונעשה קרבנות חובותינו לפניך, תמידין כסדרן ומוספין […]
ח. כבר ביארנו שאם טעה והקדים להתפלל מוסף לפני שחרית, בדיעבד יצא י"ח. וש"צ שטעה והתחיל אחר קדושה תכנת שבת, חוזר לאתה קדוש. ט. יחיד שנתעכב מלהתפלל מוסף עד שהגיע זמן מנחה, (שש שעות וחצי מהיום), צריך להקדים להתפלל של מנחה תחלה, ואחר כך להתפלל מוסף. ואם הקדים של מוסף למנחה, יצא. וכן אם נאנס […]
ו. יש לנהוג בכל קהלות ישראל לעשות חזרה גם בתפלת מוסף, של שבת ויום טוב, וכתקנת חז"ל. ובפרט במקומותינו שהתורה מחזרת על אכסניא שלה, וארץ ישראל היא כיום מרכז התורה בעולם, ורבו שיעורי התורה, תלמודי התורה והישיבות הקדושות, לפיכך אם יש באיזה מקומות קצת מהקהל המשוחחים באמצע חזרת השליח צבור במוסף, יש להסביר להם חומר […]
ד. קודם תפלת מוסף נוהגים לומר "אשרי יושבי ביתך", וחצי קדיש. ואם רוצים לקיים את דרשת הרב קודם תפלת מוסף, נכון שהרב ידרוש אחר סיום ההפטרה, קודם אמירת אשרי. ואם הדרשה התקיימה אחר אשרי, אין צריך לחזור ולומר אשרי לפני תפלת מוסף. ה. נשים פטורות מתפלת המוספין של שבתות וימים טובים וראשי חודשים. וטוב שישמעו […]
ב. זמן תפלת מוסף הוא מיד אחר תפלת שחרית, ואין לאחרה יותר מעד סוף שבע שעות מהיום. ואם לא התפלל מוסף ועבר שבע שעות, אף על פי כן יתפלל מוסף, (אלא שנקרא פושע). ואם עבר היום, אין לה תשלומין לערב. ג. כל יחיד חייב להתפלל מוסף, בין אם יש צבור בעיר בין אם אין צבור […]
