כא. סעודה ראשונה ושניה (של שחרית) לכולי עלמא אי אפשר לעשותן בלי פת. ויש אומרים שאם אין לו פת יוצאים ידי חובת סעודות שבת בפת הבאה בכיסנין. וכבר נתבאר לעיל (סי' רעד) שבסעודת הלילה יש להחמיר בזה. כב. בסעודת שבת צריך לאכול יותר משיעור כביצה פת (כ – 54 גר'). (ובפרט אחר שבירך על נטילת […]
יח. קודם שיטעם מהפת יטבל הפת במלח. ואם אין לו מלח, יטבל הפת במאכל שיש בו מלח, או בסוכר. יט. נכון יותר שאחר שחתך לעצמו יטעם מהלחם, ואחר כך ימשיך לחתוך לשאר המסובין. ואין המסובין רשאים לטעום מהלחם עד שיטעם הבוצע. ואם יש לפני כל אחד ואחד לחם משנה, יכולים לטעום, אף על פי שהוא […]
טו. אין להתחיל לבצוע את הלחם עד שיסיים ברכת המוציא כדי שתהיה הברכה על שתי ככרות שלמות. טז. מצוה לבצוע פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה. ואף שבימות החול אין לבצוע פרוסה גדולה, מפני שנראה כרעבתן. ולא פרוסה קטנה, מפני שנראה כצר עין, מכל מקום שבת שונה. יז. הבוצע צריך לכוין לפטור בברכת המוציא את […]
יא. גם הנשים חייבות בשלש סעודות שבת, וב"לחם משנה", שאף הן היו באותו הנס של המן. (ובכל מעשה שבת איש ואשה שוין). ולכן צריכות לשמוע ברכת המוציא מפי בעל הבית, ולכוין לצאת י"ח הברכה ו"לחם משנה". והמברך צריך להמתין להן עד שיטלו את ידיהן לסעודה, כדי להוציאן ידי חובת לחם משנה. יב. גם ביום טוב […]
ט. ככר מוקפא שהוצא מן הפריזר שבמקרר בשבת, אם אין לו ככר שלם אחר, יש להקל לצרף ככר זה ללחם משנה, ואין צריך להמתין עד שהככר יופשר מקפאונו. ומותר להניח לחם קפוא בתוך מגש וכדו' ולהניחה על הפלאטה החשמלית בשבת, וקודם לכן ינער את גושי הקרח שעל הלחם. והמחמיר תבא עליו ברכה]. י. לחם חתוך, […]
ז. אם יש לו ב' חצאים של לחם, יחברם זה עם זה על ידי חתיכת עץ דקה שאינה מוקצה, (כגון קיסם), כדי שייראה לחם שלם. ואם אין לו חתיכת עץ שאינה מוקצה, יקרבם זה לזה, ויברך. ח. אם אין לו ב' לחמים ללחם משנה, יכול לצרף מצה שלמה ללחם משנה. ויקפיד שתהיה המצה שלימה, ולא […]
ד. מברך על שתי ככרות שלמות, ויניח את שתי הככרות זה על גב זה, ואוחז שניהם בשתי ידיו. ובוצע על התחתונה. ועל פי האר"י ז"ל יש לבצוע על העליונה. ה. יש נוהגים על פי האר"י ז"ל להניח על השלחן י"ב ככרות קטנים לכל סעודה. ששה ע"ג ששה כמין פעמיים ניקוד סגו"ל. ולוקחים שנים האמצעיים ובוצעין […]
א. מנהג נאה הוא לקשט את שלחן השבת בפרחים ושושנים, ובמיני בשמים, לכבוד שבת. ובכדי לברך עליהם ברכת הריח ולהשלים ל"מאה ברכות" בשבת. ב. אם בירך על הבשמים לפני הקידוש, וחוזר להריח בהם אחר ברכת המזון, אינו חוזר לברך, מאחר שהיו לפניו, ואין ברכת המזון חשובה הפסק אלא בעניני אכילה ושתיה. ג. יש נוהגים לקחת […]
יז. מטבח הנמצא בחצר הבית, ראוי שלא יצאו מן הבית אל המטבח כדי להביא ממנו דבר מה בין הקידוש לסעודה. ומ"מ המקילים בזה, בפרט בחג הסוכות, יש להם על מה שיסמוכו. יח. מי שקידש ואכל, ואחר אכילתו הקיא כל מה שאכל ושתה, יחזור ויאכל לכה"פ כזית פת, כדי לצאת ידי חובת קידוש במקום סעודה. ואם […]
טו. צריך לאכול במקום הקידוש תיכף ומיד לאחר הקידוש, ולא ישהה אפילו זמן קצר בין הקידוש לסעודה, ורק לצורך הסעודה עצמה מותר להפסיק כמו שמפסיקים ומאריכים בין הקידוש לסעודה בליל פסח, בקריאת ההגדה ובסיפור יציאת מצרים, ובמאמרי חז"ל, ועם כל זה חשיב שפיר "קידוש במקום סעודה". ומכל מקום בדיעבד שעבר ושהה בין הקידוש לסעודה, אין […]
