פרק חמישי (ה)
בביאור מפסידי הזהירות והמפסיד השלישי של הזהירות, הוא החברה, דהיינו, חברת הטפשים והחוטאים, והוא מה שהכתוב אומר (משלי יג): ורועה כסילים ירוע. כי הנה אנחנו רואים פעמים רבות, אפילו אחר שנתאמת אצל האדם חובת העבודה והזהירות בה, יתרפה ממנה או יעבור על איזה דברים ממנה, כדי שלא ילעגו עליו חבריו או כדי להתערב עמהם, והוא […]
פרק חמישי (ד)
בביאור מפסידי הזהירות ותראה קושי הלצון והשחתתו הרבה, כי כמו המגן המשוח בשמן אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ, ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם, כן הלצון מפני התוכחה והמרדות. כי בליצנות אחד ובשחוק קטן – יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות, מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו, מדי ראותו או שומעו […]
פרק חמישי (א)
בביאור מפסידי הזהירות כפי שהתבאר לעיל, הבורא יתברך שמו שברא היצר הרע באדם, הוא שברא התורה תבלין לו, וכמו שאמרו חז"ל, בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין. והנה פשוט הוא, שאם הבורא לא ברא למכה זו [של היצר הרע] אלא רפואה זו [של לימוד התורה], אי אפשר בשום פנים שיתרפא האדם מזאת המכה בלתי […]
פרק חמישי (ב)
בביאור מפסידי הזהירות אך המפסיד השני, הנה הוא קשה מאד, והוא השחוק והלצון. כי מי שטובע בם, הוא כמי שטובע בים הגדול, שקשה מאד להמלט ממנו. כי הנה השחוק הוא מאבד את לב האדם, שכבר אין הטעם והדיעה מושלת בו, והרי הוא כשיכור או שוטה, אשר אי אפשר לתת להם עורמה או להנהיגם, כי אינם […]
פרק חמישי (א)
בביאור מפסידי הזהירות הנה מפסידי מידת הזהירות ומרחיקיה הם שלשה: האחד, הוא הטיפול והטרדה העולמית. השני, השחוק והלצון. השלישי, החברה הרעה. ונדבר בהם אחד לאחד. הנה הטפול והטרדה, כבר דברנו מהם למעלה, כי בהיות האדם טרוד בעניני עולמו, הנה מחשבותיו אסורות בזיקי המשא אשר עליהם, ואי אפשר להם לתת לב אל המעשה. והחכמים עליהם השלום, […]
פרק רביעי (י)
בדרך קניית הזהירות וזה חסד ודאי שאינה משורת הדין, אך על כל פנים הנה הוא חסד שאינו מכחיש הדין לגמרי, שהרי יש צד לתלות בו, שתחת הרצון שנתרצה בחטא וההנאה שנהנה ממנו בא עתה הנחמה והצער. וכן אריכות הזמן איננו ויתור על החטא, אלא סבלנות קצת לפתוח לו פתח תיקון. וכן כל שאר דרכי חסד: […]
פרק רביעי (ט)
בדרך קניית הזהירות ואם תאמר, אם כן, מדת הרחמים למה היא עומדת?! כיון שעל כל פנים צריך לדקדק בדין על כל דבר?! התשובה, ודאי, מדת הרחמים היא קיומו של עולם, שלא היה עומד זולתו כלל וכלל. ואף על פי כן אין מדת הדין לוקה, וזה, כי לפי שורת הדין ממש, היה ראוי שהחוטא יענש מיד […]
פרק רביעי (ח)
בדרך קניית הזהירות ובמסכת חגיגה אמרו, כשהיה רבי יוחנן מגיע לפסוק זה, היה בוכה, שנאמר 'וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעושקי שכר שכיר, אלמנה ויתום, ומטי גר, ולא יראוני, אמר ה' צבקות', עבד ששוקלים עליו קלות כחמורות, תקנה יש לו?! ובודאי שאין כוונת המאמר שיהיה העונש על שתיהן אחד, כי […]
פרק רביעי (ז)
בדרך קניית הזהירות אברהם, הוא אברהם האהוב לקונו עד שהכתוב אמר עליו (ישעיה מא) 'אברהם אוהבי', לא פלט מן הדין מפני דברים קלים שלא דקדק בהם, על שאמר 'במה אדע', אמר לו הקדוש ברוך הוא, חייך, 'ידוע תדע כי גר יהיה זרעך'. על שכרת ברית עם אבימלך בלא ציוויו של מקום, אמר לו הקדוש ברוך […]
פרק רביעי (ו)
בביאור קניית הזהירות אך ההערה לכל ההמון, הנה הוא בענין השכר ועונש עצמם בראות עומק הדין עד היכן מגיע, אשר באמת ראוי להזדעזע ולהתחרד תמיד, כי מי יעמוד ביום הדין ומי יצדק לפני בוראו באשר השקפתו מדקדקת על כל דבר קטן או גדול. וכן אמרו רבותינו ז"ל (חגיגה ה): ומגיד לאדם מה שיחו, אפילו שיחה […]
