392. צדקה ומעשר כספים (ב)
"יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך", אל יפתך היצר, ובפרט בעיתים הללו מקושי הפרנסה, יאמר לך 'די לך לפרנס עצמך ובני ביתך בדוחק, ולמה תפזר לאחרים חילך', אבל באמת הוא טעות גדולה, כמו שנאמר 'נתון תתן כו' כי בגלל הדבר הזה יברכך' וכו', מפזר צדקה נכון ליבו בטוח בה', שבגלל זה יברכהו ה', […]
390. צדקה ומעשר כספים
הוא (-הקדוש ברוך הוא) נותן לך הכל, ומבקש שאך המקצת תקדיש לשמו… וכן מעות לצדקה, הוא נתן לך הכל, ובהיפך ח"ו יכול לחסרך, וגם בעת נתינתך – המה בידו. (רוח חיים ג ז).
390. צדיקים (ה)
יעקב אבינו ע"ה, לא ביקש, רק לחם לאכול ובגד ללבוש, שהוא מהדברים ההכרחיים לו תיכף, כי יעקב סילק את עצמו מהעולם הזה, ונטל לעצמו עולם הבא, כמבואר במדרש. והקב"ה נתן לו עושר וכבוד, מדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה וכו', אבל כשביקש יעקב לישב בשלוה, מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף, כמבואר במדרש, כי אין […]
389. צדיקים (ד)
הנה יפלא, אחרי אשר כתוב בתורה "אם בחוקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעיתם", וכל טובות העולם הזה מובטח לשומרי תורה, ומה זה אשר העובד ה' ידכה, ישוח? אבל הטעם הוא, כי שורש כל המצוות מעוררים רב טוב ושפע עצום בכל העולמות, ומוריד מזון ורווח. אך אם עושי המצוות מועטים, ואין צינורות לשפע הטוב רק מהמעטים, […]
388. צדיקים (ג)
האדם מעם הקודש, שכולל גם כן כל סדרי בראשית וסדרי המרכבה, כלל הבריאה כולה, הוא גם כן דוגמת ותבנית המשכן והמקדש וכל כליו… לזאת עיקר ענין הקודש והמקדש, ושריית שכינתו יתברך, הוא האדם, שאם יתקדש עצמו כראוי בקיום המצוות כולן, שהם תלויים גם כן בשורשן העליון… אז הוא עצמו המקדש ממש, ובתוכו ה' יתברך שמו. […]
387. צדיקים (ב)
"הנוי והכח והעושר וכו' נאה לצדיקים", כי המה כמו המספר אפס, אשר הוא בעצמו אינו כלום, ואפילו אלף מהם אינו כמספר אחד, אמנם על ידם יוכל להיות מספר אחד – לכמה רבוא מליון. (רוח חיים ו ח).
386. פרנסים ועסקני ציבור (ד)
גם צדיק גמור, שמימיו לא עשה שום מעשה אשר לא טוב, ולא שח מימיו שום שיחה קלה אשר לא טובה ח"ו, עם כל זה, כמעט בלתי אפשר כלל, שמעשיו הטובים עצמם כל ימי חייו, יהיו כולם בשלימות האמיתי לגמרי, ולא יהיה אפילו באחת מהנה שום חסרון ופגם כלל. זהו שאמרו "כי אדם אין בארץ אשר […]
385. פרנסים ועסקני ציבור (ג)
מפי השמועה: "מאי דכתיב 'זאת תורת המצורע', זאת תהיה תורתו של המוציא שם רע" (ערכין ט"ז), על מי מוציאים שם רע, על בעלי שם טוב, על ראשי העם ופרנסיו, גדוליו ומנהיגיו, בהם יש המטילים דופי ותולים בהם בוקי סריקי, לפיכך אמרה תורה 'והובא אל הכהן', שכן הוא עצמו לא ילך אל הכהן, אשר עליו ועל […]
384. פרנסים ועסקני ציבור (ב)
"וכל העמלים עם הציבור, יהיו עמלים עמהם לשם שמים, שזכות אבותם מסייעתם, וצדקתם עומדת לעד", כי בהיות הפרנס מתגאה על הציבור שלא לשם שמים, עונשו חמור, ואולי על ידי זה ירצה למנוע להשתדל בצרכי ציבור. לכך אמר, חשבו זאת בלבבכם ובודאי לא תתגאו, דהיינו, שתדמו בנפשכם שאין אתם העושים, רק אתם טפלים לציבור. זהו שאמר […]
383. פרנסים ועסקני ציבור (א)
ביותר הראשים והמנהיגים צריכים להתבונן על עצמם, אולי חס ושלום מתגאים על הציבור שלא לשם שמים, כי אפילו אם היו עוסקים בדבר מצוה, אם לא היתה כוונתם רק כדי להרבות כבודם ולא לשם שמים, הרי הוא בכלל הנותנים חיתיתם בארץ חיים חס ושלום. (רוח חיים ה ה).
