56. גהינם (ב)
הנה נמצא ברייתא דרבי יהושע בן לוי מעניני גיהנם, אשר יבהיל השומעים לגודל יסורי גיהנם, ולכאורה, הלא כמו זר ייחשב, איה רחמנות המרחם על כל מעשיו. אבל הענין הוא, כי אין זה כלל על דרך העונש, רק כמו שאמר הכתוב "חטאים תרדוף רעה", החטא עצמו מענישו. וכן בגיהנם, אמרו חז"ל 'רשעים, מעמיקים לבם גיהנם', וכן […]
55. גהינם (א)
עונש הגיהנם, ענינו שהחטא עצמו הוא עונשו, שכאשר האדם עושה אחת ממצוות ה' אשר לא תעשנה, הפגם והחורבן נרשם ח"ו תיכף למעלה בשרשו, ולעומת זה הוא מקים ומגביר כחות וחיילי הטומאה והקליפות, הרחמן ית"ש יצילנו. ומשם ממשיך גם על עצמו רוח הטומאה שמלפפתו בעת עשיית העון, ואחר עשותו, הרוח טומאה מסתלק למקומו, והוא בחייו בגיהנם […]
54. בריאת העולם (ד)
שם 'אלוקים' פירושו שהוא בעל הכוחות כולם, כמו שאמר בשולחן ערוך. אבל הכוכבים והמזלות נקראים 'אלהים אחרים', רצונו לומר, שכח שלהם אינו מעצמם, רק מה שמקבלים מאחרים. אבל הקב"ה הוא בעל הכוחות כולם, שכל הכוחות שבעולם כולם מקבלים הכח שלהם מהקב"ה. כי הוא מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, רצונו לומר, שלא לבד בשעת בריאת […]
54. בריאת העולם (ד)
ענין מה שהוא יתברך נקרא 'בעל הכוחות', כי לא כמידת בשר ודם מידת הקב"ה, כי האדם, כשבונה בנין מעץ, לוקח עצים שכבר נבראו, ומסדרם בבנין, ואחר שכוחו הוסר ונסתלק מהם, עם כל זאת הבנין קיים. אבל הוא יתברך שמו, כמו בעת בריאת העולמות כולם, יש מאין בכוחו הבלתי בעל תכלית, כן מאז, כל יום וכל […]
52. בריאת העולם (ב)
"הוא היוצר, הוא הבורא", אף על פי שנראה לנו שהוא היוצר יש מיש, כעת אחר בריאת העולם, אבל באמת גם עתה, בכל עת ורגע, הוא יתברך הבורא יש מאין ממש. כי בלא רצונו יתברך המקיים את העולמות בכל רגע, היו נעשים כל העולמות אפס ואין, ברגע אחת. נמצא לפי זה, בכל רגע הוא מחדש הבריאה, […]
51. בריאת העולם (א)
ידוע בזוהר שהוא יתברך ודבורו, חד. וכל דבור ומאמר של הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית שאמר "ויהי", הוא הנפש וחיות אותו הדבר שנברא בו. וכל רבי רבבות המינים שבו, עם המזלות הממונים עליהם, והמלאכים הממונים על אותם המזלות, ושרשם, ושרש שרשם, למעלה מעלה שבכל עולם. ומאז והלאה עוד כל ימי עולם, דברו יתברך ניצב בהם, […]
50. בית המקדש וחורבנו (ה)
"עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש", ידוע, כי כל ענין בית המקדש רומז לדברים עליונים, והכל תיקון גדול לכלל ישראל, ולכבוש הדרך לפניהם, להורותם דרך אשר יוכלו להתגבר על הרע. והנה המפרשים הקשו, מה בא להודיענו במה שאמר "לאבותינו", והלא לכאורה רובם צורך גבוה. אבל הענין הוא, שכל הניסים היו כדי להראות לישראל התנהגות ה' […]
49. בית המקדש וחורבנו (ד)
הענין, למה אנו צועקים זה משך רב מחורבן הבית ועד עתה, ואין אנו נענים, זה רק עבור כי כל בקשתינו הוא רק על צער שלנו, ולא על צער ה' יתברך ושכינתיה, לכן לא עננו. אכן, אם היינו מתפללים על קדושת שמו הגדול, אז היה 'טרם יקראו ואני אענה'. (פירוש שיר השירים ג, א)
48. בית המקדש וחורבנו (ג)
מעשים אשר לא טובים ח"ו, עד היכן המה מגיעים לקלקל ולהרוס בחטא קל חס ושלום, הרבה יותר ממה שהחריב נבוכדנצר וטיטוס. כי הלא נבוכדנצר וטיטוס לא עשו במעשיהם שום פגם וקלקול כלל למעלה, כי לא להם חלק ושורש בעולמות העליונים, שיהו יכולים לנגוע שם כלל במעשיהם. רק שבחטאינו נתמעט ותש, כביכול, כח גבורה של מעלה, […]
47. בית המקדש וחורבנו (ב)
על זאת יחרד לב האדם מעם הקדש, שהוא כולל בתבניתו כל הכחות והעולמות כולם, שהן המה הקדש והמקדש העליון. והלב של האדם, אמצעיתא דגופא, הוא כלליות הכל, נגד הבית קדש הקדשים, אמצע הישוב, אבן שתיה, כולל כל שרשי מקור הקדושות כמוהו. וכן כל חטא ועוון אשר כל איש ישראל מכניס בליבו ח"ו אש זרה, בכעס […]
