ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יג
כג) ראו אחד עומד מרחוק ואומר שהוא פלוני בן פלוני, או שהוא פלוני ממקום פלוני, ואומר על עצמו שהרי נשכו נחש והרי הוא מת, והלכו ומצאוהו שנשתנה ולא הכירוהו, אף על פי כן הרי אלו משיאין את אשתו. כד) בא אחד ואמר אמרו לי בית דין או אמרו לי אנשים כשתלך למקום פלוני אמור להם […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יג
כא) מצאוהו הרוג או מת, אם פדחתו וחטמו ופרצוף פניו קיימין, והכירוהו בהן שהוא פלוני, מעידין עליו שמת ומשיאים את אשתו. ואם ניטל אחד מאלו, אף על פי שיש להם סימנין בגופו ובכליו (-בבגדיו), ואפילו שומא, אין מעידין עליו שמת, כיון שיש לחשוש שמא אדם אחר הוא. במה דברים אמורים, שאם היו פדחתו חוטמו ופרצוף […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יג
יט) עד אחד אומר ראיתיו שמת במלחמה או במפולת או שטבע בים הגדול ומת, וכיוצא באלו מדברים שרובן למיתה, ויתכן שמחמת כן הוא סבור שאדם זה מת, אם הוסיף ואמר 'קברתיו', נאמן, ותנשא על פיו, ואם לא אמר 'קברתיו', לכתחילה לא תנשא, ואם נשאת לא תצא. כ) וכן האשה שהעיד לה עד אחד שטבע בעלה […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יג
יז) ראוהו שנפל לגוב אריות ונמרים וכיוצא בהן, אין מעידין עליו שמת, כיון שאפשר שלא יאכלוהו, אם לא היו רעבים באותו זמן, או מטעם אחר. אבל אם נפל לחפירת נחשים ועקרבים, או לתוך כבשן האש, או לתוך יורה רותחת מלאה יין או שמן רותחים, או ששחטו שני סימנין או רובן, אפילו עמד וברח, מעידין עליו […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יג
טו) כבר הודענו, שהעד שאמר 'שמעתי שמת פלוני', אפילו שמע מאשה ששמעה מעבד, הרי זה כשר לעדות אשה, ומשיאין על פיו. אבל אם אמר העד או האשה או העבד 'מת פלוני, ואני ראיתיו שמת', אין סומכים על סתימת דבריו במקום שניתן לברר את פרטי עדותו, ולכן שואלין אותו היאך ראית ובמה ידעת שמת, אם העיד […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יג
יג) וכן אם שמע מערכאות של גויים שאמרו 'הרגנו את פלוני', אינם נאמנין, כיון שהן מחזקין ידי עצמן בכזב כדי להטיל אימה, וכן כל כיוצא בדברים אלו. יד) גוי שהסיח לפי תומו תחלה באומרו שמת אדם פלוני, אף על פי ששאלו אותו אחר כך ובדקוהו עד שיפרש כל המאורע, וכבר הבין מתוך הדברים שאנו סומכים […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יג
יא) כבר אמרנו שהגוי שהסיח לפי תומו שמת אדם פלוני, משיאין את אשתו על פיו. כיצד, היה גוי מסיח ואומר 'אוי לפלוני שמת, כמה היה נאה, וכמה טובה עשה עמי', או שהיה מסיח ואומר 'כשהייתי בא בדרך נפל פלוני שהיה מהלך עמנו ומת, ותמהני לדבר זה, כיצד מת פתאום', וכיוצא בדברים האלו שהן מראין שאין […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יג
ט) שמע מן התינוקות שהן אומרין לפי תומם 'עכשיו באנו מהספד פלוני, כך וכך ספדנין היו שם, ופלוני החכם, ופלוני עלה אחר מטתו, כך וכך עשו במטתו', הרי זה מעיד מפיהן על פי הדברים האלו וכיוצא בהן, ומשיאין את אשתו של אותו פלוני. י) ישראל שאמר 'הרגתי את פלוני', הרי זו תנשא על פיו, שאין […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יג
ז) היה דֶּבֶר בעולם, ואמרה מת בעלי, נאמנת, כיון שהַדָּבָר פשוט בפי כל אדם שבשנת הַדֶּבֶר זה חי וזה מת, ואפשר שימותו בַּדֶּבֶר נערים חזקים וינצלו הזקנים החולים, ולפי זה אין חוששין לה שמא סמכה דעתה על רוב המתים, אלא ודאי ידעה בבירור שמת בעלה. ח) כבר אמרנו שעד מפי עד כשר לעדות אשה, אמנם […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יג
ה) אשת איש שבאה לפנינו ואמרה עישנו עלינו בית או מערה – אויבים מילאו בעשן את הבית או המערה שהיינו שם, אני ובעלי, הוא מת ואני נצלתי, אינה נאמנת, כיון שאנו אומרים שמא כשם שנעשה לה נס וניצלה מהעשן כך נעשה לו נס וניצל, והיא סבורה שמת. היתה שנת רעבון, ואמרה מת בעלי, אינה נאמנת, […]
