הלכות שגגות, פרק טו
ז) כהן גדול שנמשח בשמן המשחה, ועבר מעבודתו מפני מום או זקנה וכיוצא בהן, וחטא בשגגה זו, מביא פר על שגגתו, לפי שאין חילוק בין כהן משיח המשמש בפועל בבית המקדש לבין כהן משיח שעבר מכהונתו, אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה של כל יום, שאין מקריב אותן אלא כהן המשמש בכהונה גדולה, אבל לגבי […]
הלכות שגגות, פרק טו
ה) הורה הכהן המשיח עם בית דין בשגגה, ושגגו הם בדם והוא בחלב, אינו מתכפר לו עם הצבור, אלא מביא פר לעצמו. ו) כהן משיח שנסתפק לו אם שגג שגגה זו שהיא שגגת הוראה עם המעשה, או לא שגג אותה, אינו מביא אשם תלוי, מפני שהוא נידון בה כצבור, שאינן מביאין אשם תלוי על לא […]
הלכות שגגות, פרק טו
ג) הורה הכהן המשיח לעצמו לבטל מקצת ולקיים מקצת בעבודה זרה, ועשה כפי הוראתו, הרי זה מביא שעירה כהדיוט, והוא – ובתנאי שישגוג בהוראה, כמו שביארנו, שאין הכהן המשיח חייב קרבן אלא בהעלם דבר בהוראה עם שגגת המעשה בצבור, אבל אם שגג במעשה בלבד בלא הוראה, בין בעבודה זרה בין בשאר מצות, אינו מביא קרבן […]
הלכות שגגות, פרק יד
א) כבר ביארנו שכל שגגה בעבירה שההדיוט מביא עליה חטאת הקבועה כשבה או שעירה, אם שגג בה הנשיא הרי הוא מביא שעיר, ואם שגג בה כהן משיח מביא פר. במה דברים אמורים שכהן משיח מביא פר על שגגתו, כשטעה בהוראת עצמו, ועשה מעשה בשגגת הוראתו לבדה, והיא שיהיה חכם מופלא, שנאמר 'אם הכהן המשיח יחטא […]
הלכות שגגות, פרק יד
ה) בית דין שהורו בשגגה, ונודעה להם שגגתן, בין שהביאו כפרתן בין שלא הביאו, כל העושה עבירה זו לאחר שנודעה לבית דין טעותם, ואילו אותו אדם עושה כפי הוראתן להתיר שפשטה ברוב הצבור, מאחר שידעו בית דין שטעו, הרי זה האדם מביא אשם תלוי, הואיל והיה לו לשאול בכל עת על דברים שנתחדשו בבית דין, […]
הלכות שגגות, פרק יד
ג) הורו בית דין שיצא השבת לפי שנתכסית החמה מעיניהם ודימו ששקעה חמה, ואחר כך זרחה, אין זו 'הוראה', אלא טעות במציאות, וכל שעשה מלאכה באותו זמן חייב חטאת, אבל בית דין פטורין. וכן אם התירו בית דין אשת איש להנשא לפי שהעידו בפניהם שמת בעלה, ואחר כך בא בעלה, אין זו הוראה, אלא טעות, […]
הלכות שגגות, פרק יד
א) בית דין ששגגו והורו לעקור גוף מגופי תורה (כאופן שיבואר להלן), ועשו כל העם על פיהם, בית דין פטורין מקרבן, וכל אחד ואחד מן העושים חייב חטאת קבועה, שנאמר 'ונעלם דבר', ולא שנעלם כל הגוף. ב) לעולם אין בית דין חייבין קרבן, עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת, בדברים שאינן מפורשין בתורה ומבוארים, ואחר […]
הלכות שגגות, פרק יג
ו) הורו בית דין להתיר דבר האסור בזדון, ועשו הקהל על פיהם בשגגה, בית דין פטורין מן הקרבן מפני שהן מזידין, וכל אחד ואחד מן העושים על פיהם חייב קרבן בפני עצמו, מפני שהוא שוגג. הורו בית דין בשגגה, וידעו הקהל שטעו ושאין ראוי לקבל מהן, ואף על פי כן עשו הקהל על פיהם, אלו […]
הלכות שגגות, פרק יג
ד) הורו בית דין בחלב מן החלבים שהוא מותר, ואכל מיעוט הקהל על פיהם, ונודע להם שחטאו, וחזרו בהן. ואחר כך הורו שעבודה זרה פלונית מותרת, ועבד את אותה עבודה זרה מיעוט אחר של הציבור על פיהם, וכשיצטרפו האוכלים את החלב לעובדים עבודה זרה יהיו ביחד רוב קהל, הרי אלו מצטרפין לחייב פר העלם דבר […]
הלכות שגגות, פרק יג
ב) כפי שהתבאר, חיוב פר העלם דבר בא כאשר רוב הציבור טעו בהוראת הסנהדרין, והסנהדרין עצמן שעשו בהוראתן, אינן מצטרפין לרוב הקהל, אלא אין מביאים פר זה עד שיהיו הרוב שעשו חוץ מן הסנהדרין עצמם. עשו רוב אנשי ארץ ישראל על פיהם, אף על פי שאלו העושים שבט אחד, וכן אם עשו רוב השבטים, אף […]
