הלכות מעילה, פרק א
ג) כל המועל בזדון – במזיד, לוקה, ומשלם מה שפגם מן הקדש בראשו – משלם את הקרן. ואזהרה של מעילה, מזה שנאמר 'לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וגו' ונדריך', מפי השמועה למדו (-קיבלו חז"ל) שזו אזהרה לאוכל מבשר עולה, הואיל וכולו לשם, והוא הדין לשאר כל קדש שהוא להשם לבדו, בין מקדשי המזבח בין […]
הלכות מעילה, הקדמה – פרק א
הלכות מעילה, יש בכללן שלש מצוות. אחת מצות עשה, ושתים מצוות לא תעשה, וזה הוא פרטן: א) לשלם המועל אשר חטא בתוספת חומש, וקרבן, וזהו דין המועל. ב) שלא לעבוד בקדשים. ג) שלא לגזוז קדשים. וביאור מצוות אלו בפרקים אלו. פרק ראשון א) אסור להדיוט ליהנות מקדשי השם, בין מדברים הקרבין על גבי המזבח. בין […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ה
כז) חפינת הקטורת עבודה היא, והמחשבה – מחשבת פיגול פוסלת בה. וכן חתיית הגחלים לקטורת נפסלת במחשבה, שמכשירי קרבן כקרבן. כח) חפן בראשי אצבעותיו, או מן הצדדין, או ממטה למעלה, או שחפן בידו זו ובידו זו וקרב זו לזו, או שנתפזרה קטורת מידו על הארץ ואספה, או שחפן חבירו ונתן לחפניו, או שחפן ומת ונכנס […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ה
כה) חסר מן הקטרת אחד מסמניה, או שהיה חסר מעלה עשן, חייב מיתה עליה, שנאמר 'ולא ימות, כי בענן אראה על הכפורת', הרי שיש צורך שתעלה הקטורת עשן. וכן חייב מיתה על ביאתו בלא מצוה, לפיכך אם שגג בביאה והזיד בקטרת, שאין חייב על הביאה אך חייב על הבאת הקטורת החסרה, או שנכנס בקטרת שלימה […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ה
כג) נפחתה תקרה של היכל, לא היה מזה את דם הפר והשעיר, שנאמר 'באהל מועד', ומקום שאינו מקורה אינו קרוי 'אהל'. כד) מזבח חדש שעדיין לא נתחנך בהקטרת קטרת פעם אחת, לא יזה עליו מדם הפר והשעיר ביום הכפורים, שנאמר 'מזבח קטרת הסמים', וכל זמן שלא הקטירו עליו אפילו פעם אחת, אינו קרוי מזבח קטורת […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ה
כ) חלה המשלח – האדם שהיה מזומן לשולחו לעזאזל, הרי זה משלחו ביד אחר. כא) נטמא המשלח, הרי זה נכנס למקדש בטומאה, ונוטלו, ויוצא לשלחו, שנאמר 'ביד איש עתי המדברה', ללמד שמשתלח ביד זה שהוכן לכך, אפילו נטמא. כב) דחפו המשלח לעזאזל, ונפל השעיר, ולא מת, ירד אחריו וימיתנו בכל דבר שממיתו. ואיברי שעיר זה […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ה
יז) המום פוסל בשעיר המשתלח, ואפילו מום עובר. וכן אם נעשה מחוסר זמן – שאי אפשר לשוחטו היום, נפסל, כגון שנשחטה אמו של השעיר לחולה מסוכן ביום הכפורים, ואסור לשוחטו מדין 'אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד', שדחייתו לעזאזל היא כשחיטתו. יח) היה השעיר טריפה, פסול, שנאמר עליו 'יעמד חי', וטריפה אינה יכולה לחיות […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ה
טו) מת אחד מהן – מהשעירים, אם עד שלא (-קודם ש)הגריל מת, יקח זוג (-שעיר אחר) לשני, ויגריל. ואם משהגריל מת, יביא שנים חדשים, ויגריל עליהן בתחילה, ורואה אי זהו שמת, אם היה של שם, אומר 'זה שעלה עליו הגורל לשם, יתקיים תחתיו', ואם היה המת של עזאזל, יאמר 'זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ה
יג) פר יום הכפורים, אף על פי שכהן גדול קונה מכסף שלו, שנאמר 'פר החטאת אשר לו', מכל מקום המקום הפקיר ממונו בו והחשיב את הפר כשייך לכל אחיו הכהנים, שאילו לא היה להן בו שותפות, לא היו מתכפרין בו. לפיכך, אם מת כהן גדול קודם שישחט הפר, הכהן שעומד תחתיו אינו מביא פר אחר, […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ה
יא) נתחלפו הכוסות של דם הפר ושל דם השעיר זו בזו (לפני ההזאות שבהיכל, שאז כבר נשחטו שניהם), ולא ידע אי זה הוא כוס דם הפר ואי זה הוא כוס דם השעיר, והרי צריך להזות מדם הפר קודם לדם השעיר, נותן מאחד מהן אחת למעלה ושבע למטה, ונותן מן השני אחת למעלה ושבע למטה, וחוזר […]
