יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

מסכת ביצה, פרק ב, שיעור 18

הגמרא ממשיכה בענין עירוב תבשילין: אָמַר רַבִּי אַבָּא, אָמַר רַב, עֵירוּבֵי תַּבְשִׁילִין צְרִיכִין שיעור כַּזַּיִת, בֵּין אם מניחם לְצורך אדם אֶחָד, ובֵין אם מניחם לְצורך מֵאָה בני אדם. ומבאר הרי"ף, כְּלוֹמַר, בא רב להשמיענו דְּלֹא בָּעִינַן – שאין צורך שיהא שיעור כַּזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. דין נוסף: וְתַבְשִׁיל זֶה, אֲפִילּוּ צָלִי, וַאֲפִילּוּ שָׁלוּק – מבושל […]

מסכת ביצה, פרק ב, שיעור 17

הגמרא דורשת עתה פסוק בענין זה של עירוב תבשילין: כאשר עלה עזרא הסופר מן הגולה לבנות את בית המקדש השני, שמעו העם בראש השנה את דברי התורה, והיו עצובים ובוכים על כך שלא קיימו את מצוות התורה כראוי, אמר להם עזרא (נחמיה ח י) 'לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים, וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ, כִּי […]

מסכת ביצה, פרק ב, שיעור 16

משנה המשניות הבאות עוסקות בדין יום טוב שחל בערב שבת: יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בעֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יְבַשֵּׁל בִּתְחִלָּה מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת – לא יבשל ביום טוב באופן שתחילת ועיקר הבישול הם עבור השבת, אֲבָל מְבַשֵּׁל הוּא לְיוֹם טוֹב, וְאִם הוֹתִיר – אם נשאר מהמאכל חלק שלא נאכל ביום טוב עצמו, הוֹתִיר לְשַׁבָּת, ומותר לאוכלו […]

מסכת ביצה, פסקי הלכות, פרק א (ג)

[פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף, במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים לענין הלכה, ואין לסמוך על הדברים למעשה] מא. כהן שיש רטיה על ידו, ובא לעבוד במקדש בשבת, מסירנה כדי שלא תחצוץ, ורשאי להחזירה לאחר העבודה. מב. אסור לצאת ביום טוב מחוץ לתחום, והרוצה לצאת צריך להניח עירובי תחומין. מג. מותר לטלטל ביום […]

מסכת ביצה, פרק א, שיעור 15

אָמַר רַב אָחָא מִשְּׁמֵיהּ (-משמו) דְּמַר זוּטְרָא, הַאי מַאן דְּאָבַד לֵיהּ חוּטָא דְּכִיתָּנָא בִּגְלִימָא דְּעַמְרָא – מי שהתערב לו חוט של פשתן בבגד של צמר, וְנַתְּקֵיהּ – וניתק את אותו חוט, וְלָא יְדִיעַ אִי נַתֵּיק וְאִי לֹא נַתֵּיק – ואינו יודע אם התנתק כולו או רק חלקו, שַׁפִּיר דָּמֵי – מותר הבגד בשימוש, ואינו צריך […]

מסכת ביצה, פרק א, שיעור 14

גמרא שנינו במשנה, 'משלחין כלים בין תפורים ובין שאינן תפורים, אף על פי שיש בהם כלאים'. תמהה הגמרא, בִּשְׁלָמָא – מובן דין המשנה לגבי תְּפוּרִין, דחֲזוּ לְמַּלְבּוּשׁ – ראויים הם ללבישה. שֶׁאֵינָן תְּפוּרִים נַמֵי – גם כן מובן הדין, שמותר לשולחם, כיון דחֲזוּ לְכַסוּיֵי – ראויים הם להתכסות בהם, אֶלָּא בגדים שיש בהם כִּלְאַיִם, ואסור […]

מסכת ביצה, פרק א, שיעור 13

משנה משנתנו עוסקת בדיני ברירה ביום טוב, ומבארת מה הוא האופן המותר: הַבּוֹרֵר קִטְנִיּוֹת בְּיוֹם טוֹב מתוך הפסולת המעורבת בהם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בּוֹרֵר את האוֹכֶל, וְאוֹכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ, ורשאי אף ליטול את הפסולת מתוך האוכל, וכן רשאי לעשות זאת בְּקָנוֹן וּבְתַּמְחוּי שהם כלים המיוחדים לברירה, אֲבָל לֹא יעשה זאת בְּטַבְלָא וְלֹא […]

מסכת ביצה, פרק א, שיעור 12

משנה משנתנו דנה במלאכת 'טוחן', באיזה אופן מותר לעשות זאת ביום טוב: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, תַּבְלִין, נִדוֹכִין במכתשת בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ, וזהו שינוי מועט, בכך שאין דכים אותם במדוך של אבן, אך די בשינוי זה, ולא הצריכוהו לדוך בערב יום טוב, כיון שאם יעשה כן יפוג טעמם. וְהַמֶּלַח, שניתן לדוכו מערב יום טוב, צריך שינוי […]

מסכת ביצה, פרק א, שיעור 11

עתה מבאר הרי"ף את דין עירובי תחומין ועירובי חצרות ביום טוב וביום הכפורים: וְקַיְימָא לָן – ומקובל בידינו להלכה, דְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ עֵרוּבֵי תְּחוּמִין, שאם רוצה האדם ללכת יותר מאלפיים אמה מחוץ לעיר, עליו להניח בערב יום טוב 'עירוב', והיינו שמניח מאכלים במרחק הפחות מעט מאלפיים אמה, וקונה שם שביתתו מערב יום טוב, ועל ידי […]

מסכת ביצה, פסקי הלכות, פרק א (ב)

[פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף, במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים לענין הלכה, ואין לסמוך על הדברים למעשה] כא. לא ישחוט אדם ביום טוב חיה או עוף, שדמם טעון כיסוי, אלא אם כן יש לו עפר מוכן מערב יום טוב לכיסוי הדם, שאינו מוקצה. כב. כמו כן אפר כירה מעצים שנשרפו בערב יום […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?