יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

16. דיני קידוש, לב-לג

לב. יש נוהגים שאם בעל הבית המקדש מגמגם בלשונו, וכיוצא בזה, אומרים עם המקדש את נוסח הברכה, מלבד פתיחת הברכה וחתימתה. ואף על פי שיש לנוהגים כן על מה שיסמוכו, מכל מקום עדיף יותר שיאמרו את כל נוסח הברכה עם המקדש, מלה במלה, כולל הפתיחה והחתימה. לג. השומע קידוש מחבירו, ואינו מבין את הלשון כלל, […]

15. דיני קידוש, ל-לא

ל. כשבעל הבית מקדש ומוציא את בני ביתו ידי חובת הקידוש, יש להזהיר את בני הבית שלא יענו "ברוך הוא וברוך שמו" אחר הזכרת שם ה' שבברכות הקידוש. שכל ברכה שהשומעים מכוונים לצאת ידי חובתם, אין להם לענות ברוך הוא וברוך שמו אחר הזכרת ה'. שמכיון שהשומע כעונה אם הוא מפסיק לענות ברוך הוא וברוך […]

14. דיני קידוש, כח-כט

כח. מצוה לכתחלה להשמיע הקידוש לאזניו. ואם לא השמיע לאזניו יצא. במה דברים אמורים כשביטא בשפתיו, אבל אם לא ביטא בשפתיו, רק הרהר הקידוש בלבו אף בדיעבד לא יצא ידי חובתו, וחוזר ומקדש. כט. צריך שכל בני הבית ישימו לבם היטב לשמוע ברכת הקידוש מתחלה ועד סוף, מפי גדול הבית המברך. ויכוונו השומעים לצאת ידי […]

13. דיני קידוש, כה-כז

כה. אחר "שלום עליכם" אומרים פרק אשת חיל מי ימצא וגו', ויכולו השמים וגו', ומברכים בורא פרי הגפן, וברכת הקידוש. כו. יש נוהגים לומר קודם הקידוש "אזמר בשבחין", ו"מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר". וגם בזה אם הוא ממהר ללימודו, וכל כיו"ב, אין צריך לאומרם. כז. מנהגינו פשוט על פי הקבלה לומר הקידוש בליל שבת […]

12. דיני קידוש, כג-כד

כג. כשמקדש על היין, כיצד הוא עושה, נוטל כוס שמחזיק רביעית הלוג או יותר, (דהיינו שמונים וששה גרם, כמנין כו"ס). ומדיחו מבפנים ושוטפו מבחוץ, וממלא את הכוס על כל גדותיו ביין הכשר לברכה. ומכל מקום כל שיש בכוס שיעור רביעית יין, אף אם אין הכוס מלא, אין זה לעיכובא. ויש שאין ממלאים את הכוס ממש, […]

11. דיני קידוש, כא-כב

כא. אם לא קידש לא בליל שבת ולא ביום שבת, והגיע זמן בין השמשות של מוצאי שבת, (תוך שלשה עשרה דקות וחצי מהשקיעה, בשעות זמניות), יקדש על הכוס בברכה. ונכון שישתה רביעית יין, כדי שיהיה קידוש במקום סעודה, כסברת הגאונים. ואפילו אם לא יוכל לשתות רביעית יוצא ידי חובת קידוש מן התורה גם בלא סעודה […]

10. דיני קידוש, יט-כ

יט. מי ששכח לקדש בליל שבת או בליל יום טוב, ובירך על הפת ברכת המוציא, וקודם שטעם נזכר שעדיין לא קידש, יאמר שם ברכת הקידוש, (וברכת שהחיינו בליל יום טוב הראשון של פסח, ושל סוכות, או יום טוב של שבועות), ואחר כך יאכל, ולא חשיב הפסק בין ברכת המוציא לטעימה. אבל אם בירך על הפת […]

9. דיני קידוש, יז-יח

יז. יש לחנך ילד קטן שהגיע לחינוך (כבן 9 – 6) שלא יאכל או ישתה קודם הקידוש. אולם כשיש צורך בדבר, כגון בבוקר קודם תפלת שחרית, או כשממתינים הרבה לאיזה אורח שיגיע, מותר לקטן (אף שהגיע לחינוך) לאכול. ומותר אף להאכילו בידים, ובפרט אם מאריכים בתפלה. אך בנער בריא כבן י"ב שנה, נכון לחנכו גם […]

8. דיני קידוש, טו-טז

טו. אם אין ידו משגת לקנות יין לקידוש ולהכין צרכי סעודה לכבוד הלילה, ולכבוד היום ולקידוש היום, מוטב שיקנה יין לקידוש הלילה ממה שיכין צרכי הסעודה, או ממה שיקנה יין לצורך היום. ודוקא בשאר צרכי סעודה כבוד היום קודם לכבוד לילה, אבל אם אין לו אלא כוס אחד לקידוש, כבוד לילה קודם לכבוד יום. טז. […]

7. דיני קידוש, יב-יד

יב. בני ישיבה אשכנזים השומעים את הקידוש בהברה ספרדית, וכן בני ישיבות ספרדים השומעים קידוש או הבדלה בהברה אשכנזית, יוצאים ידי חובת קידוש והבדלה, שהרי מבינים איש שפת רעהו]. ואפילו בקידוש של ליל שבת, אין צריך להחמיר לשמוע הקידוש במבטא שהוא רגיל בו. יג. מנהגינו פשוט לברך ברכת בורא פרי הגפן, הגימ"ל בניקוד סגו"ל. ויש […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?