198. דיני מוקצה, נא-נב
נא. להלן יבוארו התנאים שהתנו חז"ל, שאם התקיימו כל התנאים, נהפך הדבר – שמצד עצמו היה מותר בטלטול – לבסיס למוקצה, ודינו כדין המוקצה עצמו: נב. התנאי הראשון: אין הבסיס נאסר בטלטול אלא כשהמוקצה הונח עליו על ידי בעל הבסיס, או על ידי מי שקיבל ממנו רשות להניחו עליו, אף אם הוא גוי, וכן אם […]
197. דיני מוקצה, נ
נ. כלי שמלאכתו לאיסור, והוא מונח על גבי דבר המותר בטלטול, יש אומרים שאין הבסיס נאסר כלל, ועל כל פנים ודאי לא יהיה הבסיס חמור מן הכלי עצמו, ולכן מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו.
196. דיני מוקצה, מט
מט. כדי שכלי ייחשב כ'בסיס לדבר האסור' יש צורך שיתקיימו כמה תנאים, כפי שיפורטו להלן. אם לא התקיימו כל התנאים, אין הבסיס נאסר בטלטול, ומותר לטלטלו לאחר שגוי יסיר את המוקצה שעליו, או הוא עצמו ינערנו – אם הוא זקוק לגוף הבסיס או למקומו, ואף מותר לטלטל את הבסיס עם המוקצה שעליו, אם הוא זקוק […]
195. דיני מוקצה, מח
מח. 'בסיס לדבר האסור' הוא דבר שמצד עצמו מותר בטלטול, אבל כאשר הוא משמש בסיס למוקצה, כגון שהניח דבר מוקצה עליו או תלה בו דבר מוקצה בערב שבת, הרי ה'בסיס' מקבל את כל הדינים של המוקצה, ואסור לטלטלו במשך כל השבת, כמו המוקצה עצמו, ואפילו לאחר שהוסר ממנו המוקצה [בידי גוי, או בידי קטן שהסירו […]
194. דיני מוקצה, מו-מז
מו. דבר שהוא בכלל מוקצה מחמת גופו ואסור לטלטלו, אם בעליו ייחדו אותו מערב שבת לשימוש קבוע המותר בשבת, מותר לטלטלו, ודי בכך שייחדוהו במחשבה בלבד. ואם הוא דבר שרגילים להשתמש בו כמות שהוא, במקום הצורך מותר הוא בטלטול אפילו לא ייחדוהו אלא לשבת אחת. וכן דבר העומד לשימוש חד פעמי, כמו חול שייחדוהו מבעוד […]
193. דיני מוקצה, מה
מה. דלת של בית או של ארון גדול או חלון, אסור לפרקן מציריהן, ואם פורקו אסור להחזירם למקומם בשבת, והרי הם מוקצה ואסורים בטלטול. אמנם אם פורקו מערב שבת, וגם חשב עליהם מערב שבת להשתמש בהם לצורך כל שהוא, מותרים בטלטול, אבל לא יחזירם למקומם. וכן ידית הדלת שיצאה ממקומה שבדלת, אסור להחזירה, והרי היא […]
192. דיני מוקצה, מג-מד
מג. שברי כלי שראויים לשימוש כל שהוא, מותרים בטלטול, וכמו שהתבאר לעיל, אף אם בעליהם השליך אותם לאשפה או לרחוב בשבת עצמה. אבל אם בעליהם השליך אותם לפני כניסת השבת, אסורים בטלטול אף אם עודם ראויים לשימוש. כלי שלם, אף אם בעליו השליכו לאשפה או לרחוב מערב שבת, אינו נאסר בטלטול בשל כך. מד. רהיט, […]
191. דיני מוקצה, מב
מב. כלי שנשבר, בין בשבת ובין בחול, ושבריו אינם ראויים לשימוש כל שהוא [ובכלל זה נעל אשר נתלש ממנה העקב או הסוליה], הרי השברים הם מוקצה ואסור לטלטלם. ואולם, אם הם נמצאים במקום שעלולים להזיק את העוברים ושבים בו, מותר לסלקם לצדדים. ואם ראויים השברים לשימוש כל שהוא בשבת, מותר לטלטלם גם אם אינו חושב […]
190. דיני מוקצה, לט-מא
לט. מטבעות כסף, כרטיסים מגנטיים (כגון כרטיסי חבר), מוקצה הם. אבל ענק או מחזיק מפתחות שתלוי בו מטבע לנוי, מותר בטלטול, כיון שמטבע זה עשוי להשאר בו בקביעות. אך אם הוא משתמש במטבע זו לחילול מעשר שני, הרי המטבע מוקצה ואסור לטלטלו. מ. המת – מוקצה הוא, ופרטי דיניו יבוארו להלן. מא. בעלי חיים, מוקצים […]
189. דיני מוקצה, לז-לח
לז. תרופות, לאדם בריא שאסור לו לבולען בשבת, הרי הן מוקצה. אך אם היה חולה מערב שבת, מותרות לו בטלטול, אף שלא לצורך השימוש בהן בשבת. לח. בגד שעטנז של יהודי, מוקצה הוא ואסור לטלטלו, והוא הדין לגבי בגד חדש שיש בו חשש שעטנז (שהרי אסור ללובשו כל זמן שלא נבדק). אבל אם הבגד של […]
