הלכות מעילה, פרק ו
ג) המועל בקדשי בדק הבית, כיון שמעל בשגגה, נתחלל הַקֹּדֶשׁ, כלומר, יצא לחולין, וזה שנהנה אחריו, פטור. אבל אם מעל בזדון, הואיל ואינו חייב בקרבן מעילה, לא נתחלל הַקֹּדֶשׁ, אלא הרי הוא בהוייתו – קדוש כפי שהיה, ואם בא אחר ונהנה בו בשגגה, הרי זה מעל. במה דברים אמורים, שהמועל הראשון הוציאו לחולין, כשהשתמש בכל […]
הלכות מעילה, פרק ו
ב) בהמות קדשי קדשים התמימים (-שאין בהם מום) שתלש האדם מצמרן, כיון שנהנה בפרוטה, מעל, אף על פי שלא פגם, והטעם לכך, שהרי הן דומים לכוס של זהב שאינו נפגם והמעילה בו נקבעת לפי הנאת האדם, כך גם בהמות אלו העומדות להיקרב על גבי המזבח, שאין תלישת הצמר פוסלת אותן מליקרב, וכיון שאין שוויין נפגם […]
הלכות מעילה, פרק ו
א) יש דברים שהאדם נהנה בהן, ולא יפגמו, כגון המשתמש בכלי זהב טהור. ויש דברים שיפגמו, כגון בגדים וכלי כסף ונחושת וברזל וכיוצא בהן, שהם נשחקים מחמת השימוש, והנהנה בהנאה השוה פרוטה מן ההקדש שאינו מחובר בקרקע, אם נהנה בדבר שאין בו פגם, כגון שנשתמש בכלי זהב של הקדש, מעל. נהנה בדבר שנפגם, כגון שלבש […]
הלכות מעילה, פרק ה
טו) קדשי עובדי כוכבים ומזלות, אם לבדק הבית הקדישו, מועלין בהן – יש בהם איסור מעילה. ואם קדשי מזבח הן, אין בהן מעילה מן התורה, שנאמר בקרבנות 'דבר אל בני ישראל', אבל אסור ליהנות בהן מדברי סופרים. טז) קול (כגון קול הלויים המנגנים) ומראה (-כגון מראה יפיו של ההיכל) וריח (כגון ריח הקטורת) של הקדש, […]
הלכות מעילה, פרק ה
יג) המקדיש תרנגולת למזבח, אף שאינה ראויה כלל להקרבה, מכל מקום מועלין (-יש איסור מעילה) בה, ובביצתה. הקדיש חמור למזבח, אף שאינו ראוי להקרבה, מועלין בה, ואם היתה זו חמור נקבה, יש איסור מעילה אף בחלבה. כיון שדברים אלו ראויים לבדק הבית. הקדיש תורים לבדק הבית, אף שלא הקדישם למזבח, מועלין בהן ובביצתן, כמו שביארנו […]
הלכות מעילה, פרק ה
ו) גידולי הקדש, מועלין בהן. כיצד, הקדיש שדה כשהיא ריקה, והוציאה עשבים, או שהקדיש אילן, ועשה פירות, מועלין בהן – בעשבים ובפירות, שהם גידולי הקדש. אבל המקדיש את הבור כשהוא ריקן, ואחר כך נתמלא מים, או שהקדיש אשפה ריקה, ואחר כך נתמלאת זבל, או שהקדיש שובך, ונתמלא יונים, הואיל ואינן גדולי הקדש, שהרי לא גדלו […]
הלכות מעילה, פרק ה
יא) הזורע פירות הקדש, פודה אותן בשעת זרען – פודה את כל התבואה שצמחה על ידי שנותן את דמי שוויה בשעה שנזרעה, אף שזו כמות מועטת ביותר לעומת מה שצמח ממנה, ואף על פי שלא פדה, הרי הגדולין שגדלו מזרעי ההקדש הם חולין, ואין מועלין בהן, ואין משלמין מהן קרן וחומש כדין המועל בהקדש, וחייבין […]
הלכות מעילה, פרק ה
ט) גזברים ששפו עצי הקדש וקצצו אותן לגודל הנצרך להם, מועלין -יש איסור מעילה] באותן העצים הקטנים שחתכו מעת שקצצו, אבל אין מועלין לא בשפוי -בחלק ששייפו מהעצים], ולא בנסורת, ולא ב'נביה' של עצים, ו'נביה' הוא הגוף הקשה העגול שבתוך העץ, הדומה ליבלת, שלא יצלח למלאכה. י) המקדיש עבדו הכנעני, אין מועלין בו שהרי עבד […]
הלכות מעילה, פרק ה
ז) קן צפורים שבראש האילן של הקדש, שבנה אותן העוף מעצים ועשבים וכיוצא בהן שהביא ממקום אחר, שאינו של הקדש, כל הקן עם הביצים שבו עם האפרוחים הצריכין לאמן, אין נהנין בהן, והנהנה לא מעל. ח) המקדיש את היער, מועלין בכולו, בין באילנות, בין בכל קן שבראש האילנות או שביניהן.
הלכות מעילה, פרק ה
ו) גידולי הקדש, מועלין בהן. כיצד, הקדיש שדה כשהיא ריקה, והוציאה עשבים, או שהקדיש אילן, ועשה פירות, מועלין בהן – בעשבים ובפירות, שהם גידולי הקדש. אבל המקדיש את הבור כשהוא ריקן, ואחר כך נתמלא מים, או שהקדיש אשפה ריקה, ואחר כך נתמלאת זבל, או שהקדיש שובך, ונתמלא יונים, הואיל ואינן גדולי הקדש, שהרי לא גדלו […]
