4493 – הלכות ברכות
א. בברכת 'בונה ירושלים' מזכירים בשבת 'רצה והחליצנו', וביום טוב וראש חדש מוסיפים 'יעלה ויבא'. והטעם לכך שאומרים אותם בברכה זו, כיון שהם בקשת רחמים, ולכןקבעום בברכה זו שהיא בקשת רחמים. (שו"ע ומשנ"ב קפח) ב. בשבת ויום טוב, או בשבת וראש חדש, יש להקדים את שבת שהיא תדירה (-מצויה) יותר, והכלל הוא 'תדיר ושאינו תדיר, […]
4492 – הלכות ברכות
א. לאחר ברכת 'בונה ירושלים' אומר המברך 'אמן' אחרי ברכת עצמו, כיון ששם זהו סיום הברכות שחייבים בהם מן התורה, ואילו ברכת 'הטוב והמטיב' היא מדרבנן. (שו"ע ומשנ"ב קפז) ב. יש נוהגים לומר 'אמן' זו בלחש, כדי שלא יהא ניכר שברכה רביעית היא מדרבנן, ויזלזלו בה. אך יש אומרים שבזמנינו אין לחשוש לכך, וניתן לאומרה […]
4491 – הלכות ברכות
א. בברכת בונה ירושלים (-'רחם') מזכירים מלכות בית דוד, כיון שעל ידי דוד המלך התקדשה ירושלים, ואין נחמה גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד למקומה. (שו"ע ומשנ"ב קפז) ב. לפיכך, השוכח להזכיר מלכות בית דוד, חוזר לראש ברכת המזון. (שם)
4490 – הלכות ברכות
א. נשים חייבות בברכת המזון, אך יש ספק אם חיובן מן התורה או מדרבנן, ולכן אין הן מוציאות ידי חובה את הגברים, אלא אם כן לא אכל האדם כדי שביעה, שחיובו מדרבנן, ויכול לצאת ידי חובה מברכת אשה. (שו"ע ומשנ"ב קפה) ב. מי שלא הזכיר בברכת הארץ (-ברכת 'נודה לך') את ענין 'ברית' ו'תורה' (-'על […]
4489 – הלכות ברכות
א. בברכת המזון צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא בפיו. ואם לא השמיע לאוזניו, יצא ידי חובה, ובתנאי שהוציא את הדברים בשפתיו. אך אם רק הרהר בליבו, לא יצא. (שו"ע ומשנ"ב קפה) ב. אם מחמת חולי או אונס אחר אינו יכול להוציא את הברכה בפיו, יהרהר בליבו, והקדוש ברוך הוא קובע לו שכר על כך. ואם […]
4488 – הלכות ברכות
א. מצוה מן המובחר לברך ברכת המזון בלשון הקודש, אך יוצאים ידי חובה בכל לשון, ובתנאי שהמברך מבין את הלשון שהוא מברך בה. (שו"ע ומשנ"ב קפה) ב. כל הזהיר בברכת המזון, מזונותיו מצויות לו כל ימיו בכבוד. (שם עפ"י ספר החינוך)
4487 – הלכות ברכות
א. מי שאכל פת, וכבר בשעה שסיים לאכול רצה לאכול עוד, אלא שלא היה לו באותו זמן, וממילא קשה לו לדעת מהו השיעור שהתחיל המזון שבמעיו להתעכל (שהרי אין לו את הסימן שהבאנו לעיל, שנעשה רעב), לכתחילה יאכל עוד כזית פת (ואם לא הסיח דעתו אינו צריך לחזור ולברך עליה) ויברך ברכה אחרונה. (שו"ע ומשנ"ב […]
4486 – הלכות ברכות
א. האוכל פת יכול לברך ברכת המזון כל זמן שלא התעכל המזון, והסימן לכך הוא כל זמן שאינו רעב, מחמת הסעודה שאכל, ובתוך זמן זה יכול לברך ברכת המזון. ולאחר מכן, משעה שהתחיל להיות רעב, אינו יכול לברך. (שו"ע ומשנ"ב קפג) ב. בסעודות גדולות, הנמשכות כמה שעות, אף שעבר זמן רב מעת שאכל את הלחם, […]
4485 – הלכות ברכות
א. אשה שאכלה פת ואינה זוכרת אם בירכה ברכת המזון, כיון שיש אומרים שחיובה בברכת המזון הוא מדרבנן, אינה חוזרת ומברכת. וראוי שתחזור ותיטול ידיה ותאכל כזית פת, ותברך ברכת המזון, או שתשמע ברכה מאחר המברך ותצא ידי חובתה. (כף החיים או"ח קפג) ב. כשחוזר ונוטל ידיו כדי לאכול עוד כזית ולצאת מידי הספק – […]
4484 – הלכות ברכות
א. אדם שאכל פת, והוא מסופק עתה אם בירך ברכת המזון או לא, צריך לחזור ולברך מספק, כיון שחיוב ברכת המזון הוא מן התורה (שו"ע ומשנ"ב או"ח קפג). ובאופן זה, יש אומרים שמברך גם ברכה רביעית, הגם שהיא מדרבנן (משנה ברורה), ויש אומרים שאינו מברך ברכה רביעית, כיון שהיא מדרבנן (בן איש חי, כף החיים). […]
