4483 – הלכות ברכות
א. אסור לאדם לברך בשעה שהוא עוסק במלאכתו, בין ברכת המזון ובין שאר ברכות. (שו"ע ומשנ"ב או"ח קפג) ב. אף שיכול האדם לצאת ידי חובה בברכת המזון על ידי שישמע זאת מאחר, ומדין 'שומע כעונה', יותר טוב שיברך בעצמו כיון שבשמיעה קשה לכוין במשך כל הברכה, ומצוי שמסיח השומע את דעתו משמיעת הברכה. (שם)
4482 – הלכות ברכות
א. יש לברך ברכת המזון בישיבה, ואפילו אם אכל סעודתו בעמידה או בהסבה, צריך לברך דווקא בישיבה כיון שבעמידה קשה לכוון, והסבה היא דרך גאוה. ואף בברכה רביעית של ברכת המזון (-הטוב והמטיב), שהיא מדרבנן, צריך לשבת. (שו"ע ומשנ"ב או"ח קפג) ב. בדיעבד, אף אם בירך בעמידה או בהליכה, יצא ידי חובה ו'בהליכה' היינו תוך […]
4481 – הלכות ברכות
א. אף השומע ברכת המזון מאחר (ויוצא בה ידי חובתו מדין 'שומע כעונה'), צריך לשבת באימה, ולא לעמוד או להסב. (שו"ע ומשנ"ב או"ח קפג) ב. יש אומרים שאף ברכה מעין שלש (על המחיה/על הגפן/על העץ) יש לברך דווקא בישיבה. (שם)
4480 – הלכות ברכות
א. כל מי שאינו משייר פת על שולחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם. אך לא יביא פת שלמה ויניח על השולחן בסיום הסעודה, אך אם לא נשארו אפילו פרוסות על השולחן, מותר להביא פת שלימה. (שו"ע ומשנ"ב או"ח קפ) ב. אסור לאבד חתיכות פת שיש בהם כזית. וחתיכות פת הפחותות מכזית, אף שמותר לאבדם, קשה […]
4479 – הלכות ברכות
א. אין להסיר את המפה והלחם מהשולחן עד אחרי ברכת המזון, כדי שיהא ניכר לכל שמברכים לה' יתברך על חסדו וטובו הגדול שהכין מזון לכל בריותיו. (שו"ע ומשנ"ב או"ח קעט) ב. ועוד טעם לכך, כיון שהברכה אינה שורה על דבר ריק אלא כשיש שם איזה דבר, וכמו פך השמן של אלישע, ולכן אין להשאיר את […]
4478 – הלכות ברכות
א. אין להסיר את המפה והלחם מהשולחן עד אחרי ברכת המזון, כדי שיהא ניכר לכל שמברכים לה' יתברך על חסדו וטובו הגדול שהכין מזון לכל בריותיו. (שו"ע ומשנ"ב או"ח קעט) ב. ועוד טעם לכך, כיון שהברכה אינה שורה על דבר ריק אלא כשיש שם איזה דבר, וכמו פך השמן של אלישע, ולכן אין להשאיר את […]
4477 – הלכות ברכות
א. מי שנרדם באמצע סעודתו, וישן שינת ארעי אפילו במשך שעה, אין זה הפסק, ויכול להמשיך בסעודתו ללא ברכת 'המוציא', אך צריך ליטול ידיו ואינו מברך. (שו"ע ומשנ"ב או"ח קעח) ב. אך מי שישן שינת קבע על מיטתו באמצע הסעודה, הרי זה הפסק, ואם רוצה להמשיך לאכול, צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה. (שם)
4476 – הלכות ברכות
א. המהלך בדרך, רשאי לכתחילה להתחיל לאכול על דעת כן שיאכל בהמשך הדרך, ואף אם אינו רואה את מקום התחלת אכילתו, ומברך ברכה אחרונה במקום שבו סיים את אכילתו. (שו"ע ומשנ"ב או"ח קעח) ב. מי שנזכר באמצע סעודתו שלא התפלל עדיין, ועמד והתפלל במקומו, אין תפילתו נחשבת הפסק, ורשאי להמשיך באכילתו. (שם)
4475 – הלכות ברכות
א. האוכל פת, חייב לברך ברכת המזון במקום שאכל, ואף אם הלך למקום אחר, צריך לחזור ולברך במקום שאכל. (שו"ע ומשנ"ב או"ח קעח) ב. ויש אומרים שאף האוכל מיני דגן שברכתם מזונות, צריך לברך במקום שאכל. ויש אומרים שאף באוכל פירות משבעת המינים, שברכתם 'על העץ', צריך לברך במקום אכילתו, וראוי להחמיר כדעה זו. (שם) […]
4474 – הלכות ברכות
א. המברך על היין ופוטר את שאר המשקים, כשם שפטרם מברכה ראשונה כך פטרם מברכה אחרונה, ולכן מברךרק 'על הגפן' ופוטר את כולם. (שו"ע ומשנ"ב סי' רח,טז) ב. אמנם באופנים שלא פטרם מברכה ראשונה, כגון שלא היו לפניו בשעת הברכה על הגפן, וגם לא קבע עצמו לשתיית היין, לא נפטרו אף מברכה אחרונה, […]
