יום רביעי
ח' כסלו התשפ"ז

57. פרק י: מצות שמיטת כספים

יש פוסקים הסוברים שכבר מתחילת השנה השביעית אסור למלוה לתבוע את החוב [אף שאין החוב נשמט עד סוף השנה השביעית], ולכן יש המהדרים לכתוב פרוזבול גם בערב השנה השביעית, כדי שיהא רשאי לתבוע את חובותיו בשנה השביעית. סיימנו בסייעתא דשמיא הלכות שמיטה.

56. פרק י: מצוות שמיטת כספים

התובע את הלואתו לאחר השמיטה, ואומר שהיה לו פרוזבול ואבד לו, נאמן, וגובה את חובו. אף שהשביעית משמטת את ההלואה, ראוי ללווה לשלם את חובו למלוה. והעושה כן, רוח חכמים נוחה ממנו. ובשעה שמחזיר הלווה את הממון צריך המלוה לומר לו שמשמט הוא את חובו, ופטור מלשלמו. ואם אמר הלווה שרצונו בכל זאת לתת, רשאי […]

54. פרק י: מצות שמיטת כספים

נוסח הפרוזבול כך הוא: כותב המלוה 'מוסרני לכם פלוני ופלוני ופלוני הדינים שבמקום פלוני, שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה', והדיינים או העדים חותמים למטה בנוסח שלהם כפי הדין. ופרוזבול אחד מועיל לכל ההלואות שחייבים לאותו אדם, אפילו אנשים רבים. לדעת השלחן ערוך רק בית דין החשוב שבעיר יכול לכתוב פרוזבול, ולכן למנהג […]

53. פרק י: מצות שמיטת כספים

כתוב בתורה (דברים טו ט) "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא". בסוף ימי בית המקדש השני ראה הלל הזקן שאנשים נמנעים מלהלוות ממון לחבריהם סמוך לשנת השמיטה, ועוברים בכך על איסור זה, ולכן […]

52. פרק י: מצות שמיטת כספים

אין הבדל בין הלוואת ממון לבין הלוואת חפץ, ולכן כל דבר שאינו חוזר בעצמו אלא מחזירים את תמורתו, כגון מוצרי מזון, כלים חד פעמיים, וכיוצא בזה, שדרך שכנים להלוות זה לזה, נחשבים כהלוואה, ושביעית משמטתם. חוב בחנות, או שכר שכיר, אינם נשמטים בשביעית. אבל אם הפכם האדם להלוואה, והיינו שקבע לו זמן פרעון, ויש אומרים […]

51. פרק י: מצות שמטת כספים

רגע השמטת החוב הוא בסוף שנת השמיטה, לכן בתוך השנה השביעית עצמה החובות קיימים וניתן לגבותם כרגיל, וברגע ששקעה החמה בערב ראש השנה של מוצאי שביעית, אבד החוב. חוב שתאריך הפרעון שלו הוא לאחר שנת השמיטה, אין שביעית משמטתו.

50. פרק י: מצות שמיטת כספים

כתוב בתורה (דברים טו ב) "וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'", מצוות עשה להשמיט [כלומר, לעזוב ולא לתבוע] כל חוב ממוני שעברה עליו שנת השמיטה. והעובר ותובע מחבירו חוב כזה, עובר בלא תעשה. ואיסור זה נוהג בין בארץ ישראל ובין […]

49. פרק ט: אוצר בית דין

אמנם, אף שאסור לסחור ולהרויח מפירות שביעית, מותר לבית דין ליטול ממקבלי הפירות את ההוצאות שהיו להם על הטיפול בפירות: שכירת פועלים לקטיף, חלוקת הפרות במקומות שונים, וכדומה. כיון שאף לאחר שהפירות ברשות בית דין הם הפקר, מותר לחלקם לפי מידה משקל או מנין, כיון שאין זו 'מכירה' אלא 'חלוקה'. וכן אין בפירות אלו – […]

48. פרק ט: אוצר בית דין

כפי שהתבאר, רשאי כל אדם ליטול לעצמו מפירות שביעית שיעור מועט, לצורך אכילת בני ביתו בלבד. אמנם, בית דין רשאים – במקרים מסוימים – לקטוף כמויות גדולות של פירות כדי לחלקם בחינם לכל דורש. הדבר מצוי בעיקר בימינו, שהשדות והמטעים נמצאים במרחק מהעיר, ורוב יושבי העיר אינם עשויים להגיע למקומות אלו ולקטוף פירות.

47. פרק ח: מצוות ביעור פירות שביעית

אין תועלת בהפקרת הפירות קודם זמן הביעור, אלא יש צורך להפקירם ביום הביעור עצמו. ולכן במיני פירות שיש ספק מתי הוא זמן הביעור שלהם, יש להפקירם מידי יום ולזכות בהם, או להכניסם לביתו לאחר הביעור הראשון ולהתכוון שלא לזכות בהם. פירות של גויים, לנוהגים שאין בהם קדושת שביעית, אין בהם חובת ביעור. ולנוהגים שיש בהם […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?