יום חמישי
ט' כסלו התשפ"ז

46. פרק ח: מצוות ביעור פירות שביעית

 כשמגיע יום הביעור יכול בעל הפירות לחלק לכל אדם שירצה שעור מזון שלש סעודות, ואם נשארו לו עוד פירות צריך להוציאם מחוץ לביתו, ולהפקירם בפני שלשה בני אדם, ואפילו אם הם אוהביו, ויודע שלא יזכו בפירות. ולאחר מכן מותר לכל אדם לזכות בהם, ואף אותו אדם עצמו שהפקירם, רשאי לזכות בהם. אם לא הפקיר האדם […]

45. פרק ח: מצוות ביעור פירות שביעית

נאמר בתורה (ויקרא כה ו-ז) "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך: ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול". ומכך שהסמיכה התורה את אכילת הבהמה לאכילת החיה, דרשו חכמים שההיתר של האדם להחזיק פירות שביעית בביתו ולהאכילם לבהמתו הוא רק כל זמן שאותו מין של פרי מצוי בשדה לחיה, […]

44. פרק ז: דין ספיחי שביעית

חכמים גזרו איסור אכילת ספיחים רק בגידולים שצמחו באותם חלקים בארץ ישראל שנכבשו על ידי ישראל גם בזמן בית המקדש השני, כשעלו ישראל מבבל. אבל במקומות שנכבשו רק על ידי עולי מצרים ולא על ידי עולי בבל, כגון בעבר הירדן ועוד מקומות, לא גזרו חכמים איסור זה. פרחים שיש בהם ריח, יש בהם איסור ספיחים […]

43. פרק ז: דין ספיחי שביעית

מצוה לעקור ספיחי שביעית בשנה השביעית, אך כיון שיש בהם קדושת שביעית אסור לאבדם בידים, אלא מניחים אותם במקומם כשהם עקורים, עד שירקיבו. ספיחי שביעית שנלקטו בשביעית, אסורים באכילה לעולם. אמנם אם נלקטו לאחר שהסתיימה השנה השביעית, מותרים לאחר חנוכה של השנה השמינית, ויש אומרים שאם נגמר גידולם לגמרי בשביעית, אסורים לעולם. אמנם, יש מקומות […]

42. פרק ז: דין ספיחי שביעית

כתוב בתורה (ויקרא כה ה) "את ספיח קצירך לא תקצור", וכוונת התורה שאסור לקצור את הספיחים כדרך שקוצרים את התבואה בשאר השנים, כלומר, שאסור לקצור את כל השדה, ולהעמיד את התבואה בערימה, ולדוש בכלים המיועדים לכך. אבל התירה התורה את הספיחים באכילה, שנאמר (ויקרא כה ו) "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", ולכן מן התורה היה […]

41. פרק ז: דין ספיחי שביעית

'ספיחים' [מלשון 'נספח', טפל] היינו תבואה או קטניות שלא נזרעו בכוונה, אלא נשאתם הרוח לאדמה ונקלטו שם, או שנשארו מהשנה השישית ונקלטו באדמה רק בשנה השביעית וכדומה. ושני איסורים יש בהם: א. התורה אסרה לקוצרם כדרך שקוצרים בשאר השנים, אך התירתם באכילה. ב. חכמים הוסיפו וגזרו איסור אף באכילתם.

40. פרק ו: איסור סחורה בפירות שביעית

לגבי פירות הגדלים בארץ ישראל אך בשדה של גוי, נחלקו הפוסקים האם יש בהם קדושת שביעית או לא. יש נוהגים כדעת הבית יוסף, שאין בהם קדושת שביעית [כן מנהג בני ספרד, ובני אשכנז בישוב הישן בירושלים]. ויש נוהגים כדעת המהרי"ט, החזון איש, והרבה מן הפוסקים, שיש בהם קדושת שביעית. מותר לשלוח בפורים 'משלוח מנות' הכולל […]

39. פרק ו: איסור סחורה בפירות שביעית

אמנם, אדם שאסף מעט פירות לצורך ביתו, באופן המותר, ונשארו לו פירות מיותרים, רשאי למוכרם שלא כדרך מכירה [והיינו שלא במשקל או במספר, אלא באומד הדעת. וכן אסור למוכרם בשוק וכדומה], והכסף שמתקבל תמורתם קדוש אף הוא בקדושת שביעית, ויקנה בהם פירות ויאכלם בקדושת שביעית, והפירות שנמכרו נשארים גם הם קדושים. מותר לתת פירות שביעית […]

38. פרק ו: איסור סחורה בפירות שביעית

כתוב בתורה (ויקרא כה ו) "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", ודרשו חכמים שהותרו פירות אלו רק באכילה, ולא לסחורה. אסור לסחור בפירות שביעית, כלומר, למוכרם על מנת להרויח. ולכן אסור לתת אותם כשכר לפועל, אפילו יהודי, שהרי זה כמכירת הפירות תמורת העבודה.

37. פרק ה: דין פירות שביעית, קדושתם ואופני השימוש בהם

יין של שביעית, יש להיזהר שלא לאבדו, ולכן לא ימזוג בהבדלה יין רב עד שישפך מהגביע לצלחת, וכן לא ישתמש ביין זה בליל הסדר לכוס שניה מארבע כוסות, שנוהגים לשפוך יין זה באמירת המכות ואין שותים אותו, וכן לא יכבה ביין זה את נר ההבדלה.

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?