26. פרק ד: דיני עציצים בשמיטה
מי שיש לו עציץ נקוב, יכול להניח תחתיו צלחת פלסטיק, ועל ידי זה נעשה דינו כעציץ שאינו נקוב. וכן אם הנוף נוטה לצדדים, יכול לפרוס יריעת פלסטיק אטומה על הרצפה שתחת הנוף, ויהא דינו כעציץ שאינו נקוב. יש מחמירים שלא לזרוע כלל בשביעית, אפלו בעציץ שאינו נקוב.
25. פרק ד: דיני עציצים בשמיטה
'עציץ שאינו נקוב', היינו עציץ שיש חציצה מוחלטת בין הגידולים שבו לבין האדמה, אין נקבים בתחתיתו, ואף ענפיו אינם נוטים אל מחוץ לשטח העציץ, ואפילו אם יש בתחתיתו חורים קטנים [המיועדים רק להוצאת המים הספוגים בו, וגודלם פחות ממילימטר] ועומד בתוך הבית, דינו כקרקע חוץ לארץ, ואין איסורי ודיני שביעית נוהגים בו ובצומח בו. דין […]
24. פרק ד: דיני עציצים בשמיטה
שני מיני עציצים יש, ודיניהם חלוקים לענין שמיטה, 'עציץ נקוב' ו'עציץ שאינו נקוב': א. 'עציץ נקוב': היינו עציץ שאין חציצה מוחלטת בין הגידולים שבו לבין האדמה, בין אם יש נקבים בתחתיתו, ובין אם הענפים שלו נוטים החוצה. בין אם הוא מונח על הקרקע ממש, ובין אם הוא מונח על גבי יתידות העומדות על הקרקע, ואפילו […]
23. פרק ג. דיני שמיטה בחצר ובגינה
השוטף את ביתו, יקפיד שלא יזרמו מים נקיים לגינתו, אף שאינו מתכוין להשקות את הגינה. אך אם ניכר שיש במים חומרי ניקוי, מותר. וכן יש להקפיד שמי המזגן לא יטפטפו למקום שיש בו צמחים וכדומה. אמנם יש מקילים במי שטיפה אף שאין בהם חומרי ניקוי, וכן בטפטוף של מי המזגן.
22. פרק ג: דיני שמיטה בחצר ובגינה
אסור לסקל אבנים מתוך הגינה, שהרי זו מלאכת הכשרת הקרקע לזריעה. אך אם האדם זקוק לאבנים לבנית גדר, ומלקט רק את האבנים העליונות ומשאיר את התחתונות, שניכר הדבר שאינו מכשיר את הקרקע לזריעה, מותר. וכן אם אינו מהלך על פני הגינה ומלקט אבנים, אלא עומד במקום בניית הגדר ומושיט ידו ליטול אבנים רק עד מקום […]
(81) הלכות לשון הרע, כלל י, ז-ח
ז. באופן שהותר לספר לשון הרע על אדם העושה עוולות לאחרים, זהו רק כשהוכיחו תחילה. ואם הוא מכירו שאינו מקבל תוכחה, יכול לספר בלי להוכיחו, אך יעשה כן בפני שלשה או יותר, כדי שלא ייראה כאילו הוא רוצה להעלים זאת מאותו אדם, וכאילו כוונתו להחניף לו בפניו ולגנותו שלא בפניו. ועוד, כדי שלא יחשדוהו שהוא […]
21. פרק ג: דיני שמיטה בחצר ובגינה
אסור לנכש עשבים רעים מתוך הטובים, כיון שיש בכך משום הכנת הקרקע לזריעה, אלא אם כן העשבים הרעים עשויים לגרום נזק תמידי לפרחים או לצמחים הטובים הגדלים בגינה. כמו כן אסור ללקט מהאדמה עלים שנשרו, שיש בכך משום הכנת הקרקע לזריעה. אך אם מטאטא את גינתו באופן שברור וניכר שכוונתו רק לנקיון ולא להכשרתה לזריעה, […]
20. פרק ג: דיני שמיטה בחצר ובגינה
'גדר חיה' המצויה בגבולות החצרות, אם הענפים בולטים לרשות הרבים ומפריעים, מותר לחותכם, שהרי אינו מתכוין בכך להגביר את הצמיחה, אלא אדרבה, כוונתו למעט את הענפים. וכשחותך לשם נוי, אף שאינו מתכוין להגביר את הצמיחה, יש אוסרים ויש מתירים. אסור לקצוץ דשא באופן שהוא גורם בכך לשיפור צמיחתו. אך אם כוונתו לנוי בלבד, ואין כוונתו […]
19. פרק ג: דיני שמיטה בחצר ובגינה
מלאכות שאינן אסורות מן התורה, אלא מדרבנן, מותרות במקום שיש חשש נזק קבוע לצמחים. ולכן, מותר להשקות אילנות, פרחים או דשא, באופן שאם לא יעשה כן יתייבשו העצים, או יתקלקלו רוב הפירות או הפרחים, או שיתייבש הדשא. ויש להקפיד להשקות רק כפי הצורך, ולא יותר. וכן מותר לרסס את הצמחים נגד מזיקים, באופן שיש חשש […]
18. פרק ג: דיני שמיטה בחצר ובגינה
עבודת הקרקע בשמיטה אסורה בין בשטח פרטי ובין בשטח משותף, ולכן, אדם שיש לו שכנים שאינם שומרים תורה ומצוות, והם עובדים או שוכרים פועלים שיעבדו בגנה המשתפת, צריך לומר להם שאינו מסכים לכך. ואם אינם שומעים לו [ועושים מלאכות האסורות מן התורה], אסור לו לשלם את חלקו בעבודות הנעשות בגינה המשותפת, וראוי שיפקיר את חלקו […]
