יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

20. פרק ג: דיני שמיטה בחצר ובגינה

'גדר חיה' המצויה בגבולות החצרות, אם הענפים בולטים לרשות הרבים ומפריעים, מותר לחותכם, שהרי אינו מתכוין בכך להגביר את הצמיחה, אלא אדרבה, כוונתו למעט את הענפים. וכשחותך לשם נוי, אף שאינו מתכוין להגביר את הצמיחה, יש אוסרים ויש מתירים.

אסור לקצוץ דשא באופן שהוא גורם בכך לשיפור צמיחתו. אך אם כוונתו לנוי בלבד, ואין כוונתו לשיפור הצמיחה, יש אוסרים ויש מתירים.

 

"וּמָה רָאוּ לוֹמַר [בִּרְכַּת] גְּאוּלָה בַּשְּׁבִיעִית [מִבִּרְכוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה]? אָמַר רָבָא, מִתּוֹךְ שֶׁעֲתִידִין לִיגָאֵל בַּשְּׁבִיעִית, לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בַּשְּׁבִיעִית". (מגילה יז:)