הלכות סעודה [שנה א, נשא, ב]
ב. היין קנה עוד חשיבות ומעלה, שהוא פוטר כל מיני משקין, לפיכך, אם בירך על היין – אין צריך לברך על שאר משקין, דהיין פוטר כל מיני משקין בין בשעת סעודה בין בשאר פעמים, לפי שהיין הוא עיקר משקה, והוא ראש לכל מיני משקין, ולכך הוא עיקר לענין ברכה וכולן טפילים אליו, ובתנאי שיהיו המשקין […]
הלכות סעודה [שנה א, נשא, א]
א. מבואר בגמרא ובפוסקים, הואיל והיין הוא חשוב שגורם ברכה לעצמו שמברכין עליו בורא פרי הגפן בכמה מקומות, בקדוש והבדלה וברכת המזון, וליל פסח, וארוסין ונשואין ומילה, אף על פי שבאותם זמנים אין צריכין לשתייתו ואין תאבים אליו, לפיכך אינו נחשב טפל לפת להפטר בברכתו מברכה ראשונה, שהיא בורא פרי הגפן, אף על פי שטפל […]
הלכות סעודה [שנה א, בהר בחוקותי, יז]
יז. אין סומכין בפת קערה מלאה, שמא ישפך מהקערה על הפת וימאס, ואין לזרוק פת מאחד לאחד אף על פי שאינו נמאס בזריקה. גם יש בני אדם כשיעשו פירות כבושים במים ומלח יניחו בתוכם חתיכת פת כדי שיהיה לכבושין טעם יפה וחתיכת פת זו נמאסת ומתקלקלת, וצריך למחות בידם בדבר זה, וכל אדם צריך לכבד […]
הלכות סעודה [שנה א, בהר בחוקותי, טז]
טז. אם רואה אוכלים מושלכים בקרקע, אסור להניחם כך, אלא צריך להסירם משם. וכן אסור לגרום לאוכלים שיאסרו בהנאה שלא לצורך, וכל פירות שנמאסים ע"י זריקה אסור לזרקן אפילו לפני חתן וכלה בעבור שמחה או סימנא טבא. ופה עירנו עושין לפעמים בליל המילה שלחן מונח עליו ענפים ופרחים מורכבים זה על גבי זה לנוי, וגובלין […]
הלכות סעודה [שנה א, בהר בחוקותי, טו]
טו. כתב רבינו מהרח"ו ז"ל בשער טעמי המצוות, היה נוהג מורי ז"ל פעמים רבות לצוות לבני ביתו שיביאו לפניו עשבי דדברא שאין נזרעים בידי אדם או קוצים ודרדרים שדרך בני אדם לאכלם והיה אוכלם כדי לקיים בעצמו קללת אדה"ר שנתקלל וקוץ ודרדר וכו' ואכלת וכו' ע"ש, ופה עירנו יע"א אפשר לקיים דבר זה בעשבי דדברא […]
הלכות סעודה [שנה א, בהר בחוקותי, יד]
יד. אף על פי שאמרו חכמים ז"ל לשייר פאה בקערה מן התבשיל, עם כל זה כתב רבינו ז"ל בשער טעמי המצות דאין דין זה נוהג עתה בזמן הזה, ע"ש. ומכל מקום אין ראוי לאכול את המאכל כולו עד בא עד קיצו, וכל שכן שלא להיות מלחך פינכי [-מלחך בפיו את הקערה], משום שורת דרך ארץ.
הלכות סעודה [שנה א, בהר בחוקותי, יג]
יג. לא ינשוך פרוסה ויתננה לפני חבירו או לתוך הקערה, לפי שאין דעת כל הבריות שוה, ולא ישתה מהכוס ויתן לחבירו דשמא מחמת בושה יקבלנו חבירו וישתה, וינזק מחמת מיאוס, ואפשר שימות, ובצוואות רבי אליעזר הגדול מזהיר שלא לשתות ממה ששייר חבירו, שמא יש לו חולי ויתערב רוק בפיו באותו שיור, ומה שנוהגים העולם לטעום […]
הלכות סעודה [שנה א, בהר בחוקותי, יב]
יב. הנכנס לבית בעה"ב, כל מה שיאמר לו בעה"ב או גדול הבית יעשה, וישהה מעט כמנהג המדינה, ואין מסרבין לגדול, ולא יאמר הנכנס לבית חבירו תנו לי לאכול עד שיאמרו הם, ורק במים יאמר תנו לי מים לשתות:
הלכות סעודה [שנה א, בהר בחוקותי, יא]
יא. לא יאכל מעומד ולא ישתה מעומד, ולכן אפילו כוס של קידוש דליל שבת ויו"ט שמקדש מעומד מנהג רבינו האר"י ז"ל אחר ברכת הקדוש לישב וישתה הכוס, ולא ישן סמוך לאכילה, ולא יעמוד מיד אחר אכילה וישהה כשיעור ברכה אחרונה של אותה אכילה, דאם אכל פת ישהה בישיבתו שיעור בהמ"ז, ואם מזונות וכיוצא שיעור ברכה […]
הלכות סעודה [שנה א, בהר בחוקותי, י]
י. ייטב לבו בסעודתו אם מעט ואם הרבה יאכל פיתו בשמחה, ולא בכעס ודאגה, ויזהר לאכול הטוב והמועיל לו לרפואה, ולא מה שערב לו לפי שעה, וישתדל לכבוש תאותו באכילה ושתיה תמיד. וכתבו חכמי המוסר דבהיות המאכל או המשקה לפני האדם והוא מתוק לחיכו וחביב עליו ביותר וימשוך ידו בשביל סיגוף לכפרת עונות, הרי זה […]
