הלכות גניבה וגזילה [שנה א, כי תצא, טו]
טו. הבונה ביתו, אף על פי שהוא רשאי להניח העפר והאבנים ברשות הרבים כפי מנהג המדינה, עם כל זה, עפר ואבנים שאין לו צורך בהם בעבור הבנין וסופו לפנותם, אל יניחם זמן הרבה שיכשלו בהם עוברי דרך, אלא יפנה אותו מיד. ולא יאמר אדם מי מונע אותי ומי טוען כנגדי ומי רואה אותי אם אזרוק […]
הלכות גניבה וגזילה [שנה א, כי תצא, יד]
יד. אסור להשליך נבילה ברשות הרבים במבואות בתוך העיר, כגון תרנגולת או חתול שמתו, או דג סרוח וכיוצא, ומצוה על כל אדם שרואה נבילה מוסרחת ברחובות העיר שיתן לאחר שכר טרחו כדי שיוליכנה לחוץ העיר, והרי זה נקרא צרכי רבים, ובפרט לפי דברי רבינו האר"י ז"ל שהזהיר מאד לבלתי יריח אדם סרחון נבילה כי דבר […]
הלכות גניבה וגזילה [שנה א, כי תצא, יג]
יג. כשם שיש אונאה במשא ומתן כך יש אונאה בדברים, וחמורה אונאת דברים מאונאת ממון שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון, זה בגופו וזה בממונו, וכל שכן אם מחרפו ומבזהו ומביישו. והמכנה שם רע לחבירו, אפילו הוא רגיל באותו כינוי ואינו מתבייש, אם זה כונתו לביישו – אסור משום אונאת דברים:
הלכות גניבה וגזילה [שנה א, כי תצא, יב]
יב. אסור לגנוב דעת הבריות אפילו בדברים שאין בהם הפסד, ורק עושה כן כדי שיחזיקו לו טובה בחינם, כיצד, לא יפציר בחבירו שיסעוד עמו והוא יודע שאינו סועד, אבל בלא הפצרה מותר לומר פעם ושתיים אף על פי שיודע שאין דעתו לאכול עמו, שזה הוא כבוד לו שמכבדו בהזמנה ע"פ שורת דרך ארץ:
הלכות גניבה וגזילה [שנה א, כי תצא, יא]
יא. אסור לערב מעט פירות רעים בהרבה פירות יפים שלא יהיו ניכרים, כדי שימכור הכל בחזקת יפים, אבל כל פירות ותבואות שיש בהם פסולת או עפרורית אפילו צרורות ואבנים, אין צריך לבררם אם נתערבו מאליהם ורק לערב בידים אסור:
הלכות גניבה וגזילה [שנה א, כי תצא, י]
י. מי שנתחלפו מנעליו בבית הכנסת או במקום אחר, אם זה שהחליף עשה זאת במרד כגון שלקח מנעל חדש והניח ישן, ה"ז מותר להשתמש בזה המנעל שהניח לו, אבל אם זה הראשון החליף בשגגה שלא הרגיש, כגון שהם שוים או שלקח הגרוע והניח החשוב יותר, דאז נראה ודאי דבשגגה עשה, ה"ז אסור להשתמש בו אלא […]
הלכות גניבה וגזילה [שנה א, כי תצא, ט]
ט. פה עירנו מביאים נשים ערביות כלים מלאים חלב חמוץ קפוי שקורין בערבי לב"ן ובל"א יגורט"י, כדי למכור, ודרכם לטעום תחלה באצבעם מזה לידע אם הוא טוב ואח"כ קונין, אך יש בני אדם שאין רוצין לקנות כלל ומראין עצמן שרוצין לקנות כדי לטעום מכל כלי וכלי, ואחר כל טעימה וטעימה אומרים שלא ערב להם והולכים […]
הלכות גניבה וגזילה [שנה א, כי תצא, ח]
ח. אף על פי שפחות משוה פרוטה אינו ממון ואינו צריך להשיבו, מכל מקום הא קיימא לן דחצי שיעור אסור מן התורה ואם הוא דבר מועט שאין דרך העולם להקפיד עליו, כגון ליטול קיסם מהחבילה או מהגדר לחצוץ בו שניו מותר, מיהו מדת חסידות למנוע עצמו ולהזהר גם בזה, אבל הנכנס לבית חבירו ונוטל בידו […]
הלכות גניבה וגזילה [שנה א, כי תצא, ז]
ז. אסור מן התורה לגנוב או לגזול, אפילו כל שהוא, בין מישראל בין מנכרי, בין גדול בין קטן, ואפילו אם הנכרי ציער את ישראל. וגזל הגוי חמור ביותר, כיון שהגוי בודאי לא ימחל על כך, ועוד, שגורם בכך שהשר של הגוי גונב וגוזל שפע קדוש הנשפע לישראל מלמעלה מדה כנגד מדה, ויש בזה עניינים עמוקים, […]
הלכות מידות ומשקולות [שנה א, כי תצא, ו]
ו. אפילו השוקל או המודד בחסר כל שהוא לגוי, עובר בלא תעשה, וחייב להחזיר, מפני שהוא מטעהו והרי זה גונב ממש, והרי הוא בכלל כי תועבת ה' אלקיך כל עושה אלה כל עושה עול, שהוא לרבות העושה עול לנכרי, ואיתא בתנא דבי אליהו זכור לטוב שהביאו בילקוט פ' צו, שאמר אליהו זכור לטוב בא אחד […]
