יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, ז]

הלכות אירוסין ונישואין ז. יתן כסף הקידושין בימין שלו לימין שלה, ונהגו פה עירנו בגדאד יע"א כשמקדש בכסף או זהב – שכורכין יד הכלה במטפחת משי, ומקבלת כסף הקדושין בידה בהיותה כרוכה וטעם מנהג זה הוא לסימן טוב שתקבל כסף קדושיה בדרך יקר וחשיבות, על דרך שאמרו בטעם המפה על השלחן בשבת כשמסדרין עליו פת […]

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, ו]

הלכות אירוסין ונישואין ו. יאמר תחלה 'הרי את מקודשת לי בזה כדת משה וישראל', ואח"כ יתן לה כסף הקדושין, אבל לא יתן לה כסף הקידושין ואח"כ יאמר דברים הנזכרים, משום דהוי כמקדש במלוה. ומה שאומר 'כדת משה וישראל' הכונה הוא משום שכל המקדש עושה כן על דעת החכמים, והיינו על דעת שהנהיגו חז"ל בישראל הוא […]

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, ה]

הלכות אירוסין ונישואין ה. אחר הברכה וטעימת הכוס יַרְאֶה החתן כסף הקדושין לעדים כדי שידעו שהוא שוה פרוטה, ויתנו העדים את עיניהם לראות נתינת כסף הקדושין ליד הכלה, דעל ידי ראייתם בזה תהיה מקודשת. וצריך להזהיר את הכלה שֶׁתִּרְאֶה פני החתן המקדש אותה, ותשים לבה בעת נתינת הכסף לידה ותקבלנו לשם קדושין, כי יש כלות […]

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, ד]

הלכות אירוסין ונישואין ד. מה שאומרים בברכה זו 'והתיר לנו את הנשואות לנו', אף על גב דמרן ז"ל לא כתב כן בשלחן הטהור, מכל מקום לשון זה הוא מדוקדק וברור יותר, וכמ"ש הגאון ב"ח ז"ל שאם אינו אומר 'הנשואות לנו' אלא אומר בסתם, משמע שהתיר הנשואות לאחרים ע"י חופה וקדושין, לכך עדיף טפי לומר 'הנשואות […]

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, ג]

הלכות אירוסין ונישואין ג. נהגו להסדיר ברכת אירוסין על היין כיון שהיא ברכה של שמחה, ומברך על היין תחילה בפה"ג ואח"כ מברך ברכת אירוסין, ואם לא נמצא יין יברך ברכת אירוסין בלבד בלא יין וחותם בברכת אירוסין "המקדש עמו ישראל ע"י חופה בקידושין" וזהו נוסח האמיתי המתיישב יותר מנוסח אחר שאומרים "ע"י חופה וקדושין" והוא […]

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, ב]

הלכות אירוסין ונישואין ב. כמו שמברכין ברכת הנהנין על כל דבר הנאה קודם שנהנה, כן מברכין על הנאה של האשה קודם אירוסין, לכך תקנו חז"ל ברכת אירוסין. ומשורת הדין, אם מקדשה ע"י עצמו – הוא יברך, ואם ע"י שליח – יברך השליח במקומו, אך נהגו בכל מקום שאין החתן מברך אלא מסדר הקידושין הוא מברך, […]

הלכות ברכות [שנה א, שופטים, א]

הלכות אירוסין ונישואין א. כל הקודם לישא אשה תיכף ומיד אחר שנעשה בר מצוה, הרי זה משובח, דאמרו בגמרא, אמר רב חסדא, האי דעדיפנא מחבראי משום דנסיבנא בשיתסר, ואי נסיבנא בארביסר הוה אמינא גירא בעינא דשטנא, על כן כל אדם יהיה בדבר זה זריז ונשכר, אך קודם ארביסר שלא בא לשנים דגדלות, לאו יאות לישא […]

הלכות ברכות [שנה א, ראה, יז]

יז. הבן, יתחייב במצות בן י"ג שנה ויום אחד, על כן ביום הראשון של שנת י"ד יתפוס האב את בנו בידו ויאמר 'ברוך שפטרני מענשו של זה', ויהרהר שם ומלכות בלבבו, וישתדל לעשות סעודה לאוהבים וריעים ויזמין בה תלמידי חכמים וירבה בסעודה ושמחה כיד ה' הטובה עליו, שמסעודה זו יהיה סניגוריא גדולה על ישראל שיאמרו […]

הלכות ברכות [שנה א, ראה, טז]

טז. כתוב בירושלמי סוף פרק עשרה יוחסין רבי חזקיה בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראתה עיניו ולא אכל, רבי אלעזר חשש לדבר זה, והיה חוסך פרוטות ואוכל מכל מין פעם אחת בשנה, על כן, אפילו עני שבישראל ישתדל לקנות מכל פרי חדש לאכול ממנו הוא ואנשי ביתו ולברך שהחיינו להודות לה': […]

הלכות ברכות [שנה א, ראה, טו]

טו. אכל ושכח ולא בירך שהחיינו, יש אומרים שיברך על מה שיאכל אחר כך, ויש אומרים דאין לברך מאחר שכבר אכל, וספק ברכות להקל ולא יברך, אלא ישמע ברכת שהחיינו מאחרים או יפטור זה בפרי חדש אחר, ואם אינו יכול לעשות כן, יברך בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו.  

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?