יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

מסכת פסחים, פרק ג, שיעור 28

משנה משנתנו מבארת את דיני בצק שלא החמיץ לגמרי, לענין איסור 'בל יראה', ולענין אכילתו בפסח: 'שֵׂיאוּר', וזהו בצק שלא החמיץ לגמרי, יִשָּׂרֵף – חייבים לשורפו לפני פסח. וְהָאוֹכְלוֹ בפסח פָּטוּר ממלקות או מכרת, כיון שלא החמיץ כל צרכו. 'סִידּוּק', וזהו בצק שהתחיל להחמיץ ונעשו בו סדקים מחמת כן, יִשָּׂרֵף לפני הפסח, וְהָאוֹכְלוֹ בפסח במזיד […]

מסכת פסחים, פרק ג, שיעור 27

משנה משנתנו מבארת כיצד יכולות כמה נשים לאפות מצות בתנור אחד, בלא לחשוש שבזמן שכל אחת ממתינה לחברתה, תחמיץ עיסתה: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, שָׁלשׁ נָשִׁים לָשׁוֹת כְּאַחַת – מותר להן ללוש כל אחת את עיסתה בזמן שחברותיה לשות את עיסותיהן, אף שכל עיסה היא בשיעור שתמלא את כל התנור, ולא תוכלנה לאפות יחד אלא בזו […]

מסכת פסחים, פרק ג, שיעור 26

משנה אדם שלש עיסה חייב להפריש ממנה חלה ולתת אותה לכהן. המשנה מבארת את הדין של בצק שנילוש ביום טוב של פסח לצורך אפיית מצות, ונטמאה העיסה: מבררת המשנה, כֵּיצַד מַפְרִישִׁין חַלָּה בְטֻמְאָה בְּיוֹם טוֹב של פסח, כלומר, הרי כיון שהעיסה טמאה אי אפשר לתת את ה'חלה' לכהן, ונמצא שאינה ראויה לאכילה, ואילו ההיתר לאפות […]

מסכת פסחים, פסקי הלכות, פרק ב (ד)

(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) נג. אסור להניח בקדירה קליות, כדי שישאבו את הזוהמה, מחשש שלא נקלו היטב, והחלק שנשאר חי יחמיץ. נד. אסור לרחוץ את השעורים בפסח. ואם רחצם, והגיעו לשיעור שאם יניחום על פי האבוב יתבקעו מעצמם, אסורות. ויש […]

מסכת פסחים, פרק ג, שיעור 25

משנה משנתנו מבארת את הדין של בצק שאינו עומד לאכילה: בָּצֵק שֶׁהניחוהו בְּסִדְקֵי עֲרֵבָה – לסתום את הסדקים שבקערה, כדי לחזק אותה שלא תישבר לגמרי, אִם יֵשׁ מהבצק שיעור כַּזַּיִת בְּמָקוֹם אֶחָד, חַיָּב לְבָעֵר אותו קודם הפסח. וְאִם לַאו, שאין כזית במקום אחד, אף אם יש בכמה מקומות םחות מכזית, וביחד הם מצטרפים לכזית, מכל […]

מסכת פסחים, פרק ג, שיעור 24

משנה משנתנו עוסקת בדין דברים שאינם חמץ גמור, ויש בהם שני מינים: א. 'חמץ על ידי תערובת', והיינו חמץ שאינו נמצא בעין, כמות שהוא, אלא מעורב בדברים אחרים. ב. 'חמץ נוקשה', והיינו חמץ שאינו ראוי לאכילה [אף שלא נפסל מאכילת כלב]. ובדברים אלו אין איסור 'בל יראה' מן התורה, ומשנתנו מבארת כיצד יש לנהוג בהם […]

מסכת פסחים, פרק ב, שיעור 23

גמרא שנינו במשנה, 'אין נותנין את הקמח לתוך החרוסת ולא לתוך החרדל, ואם נתן יאכל מיד. ורבי מאיר אומר, ישרף'. אָמַר רַב כַּהֲנָא, מַחֲלֹקֶת זו היא לגבי קמח שניתן לְתוֹךְ הַחַרְדָּל, שהוא חריף מאד, ואין חריפותו מניחה לקמח להחמיץ, ולכן לדעת תנא קמא מותר לאוכלו מיד, אֲבָל אם ניתן הקמח לְתוֹךְ הַחֲרֹסֶת, לדִּבְרֵי הַכֹּל יִשָּׂרֵף […]

מסכת פסחים, פרק ב, שיעור 22

הרי"ף מבאר עתה את דין שמירת החיטים והקמח לשם מצות מצה: וּמִיבָּעֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ לִנְטּוּרֵי קִמְחָא דְּפִסְחָא מֵעִדַּן קְצִירָה – וצריך האדם לשמור את הקמח המיועד לאפיית המצות מזמן קצירת החיטים, שלא יבואו עליהם מים כלל, דְּאָמַר קְרָא – שהרי נאמר בפסוק לגבי מצוות אכילת מצה (שמות יב יז) 'וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת', והיינו שיש לשומרם […]

מסכת פסחים, פרק ב, שיעור 21

להבנת הדין הבא יש להקדים, שבזמן חז"ל היתה הדרך כאשר בישלו בקדירות ישנות, להניח במים קמח של קליות, והיינו תבואה שקלו אותה באש, שתשאב את הזוהמה שבקדירה. אָמַר מַר זוּטְרָא, לֹא לִימַחֵי אִינִישׁ קִדְרָא – לא ישים אדם בקדירה קִמְחָא דַּאֲבִישׁוֹנָא, והיינו קמח העשוי מקליות של תבואה לחה, כדי לשאוב את הזוהמה שבקדירה, דִּילְמָא לֹא […]

מסכת פסחים, פסקי הלכות, פרק ב (ג)

(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) ל. גוי שהלוה ממון לישראל, והפקיד הישראל בידו חמץ כמשכון להלואה, ואמר לו שאם לא ישלם לו את החוב בזמנו יקנה מעכשיו את החמץ, ולא פרעו, אף אם עבר עליו הפסח מותר החמץ באכילה ובהנאה. לא. […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?