מסכת עירובין, פרק ג, שיעור 26
משנה כפי שהתבאר בהקדמה למסכת זו, אסור לאדם לצאת בשבת מחוץ ל'תחום שבת', שהוא אלפיים אמה מחוץ לעיר [ולעיל סוף פרק ראשון הכריע הרי"ף שהאיסור לצאת חוץ לאלפיים אמה הוא מדרבנן]. אמנם, אם הניח האדם 'עירוב תחומין', והיינו דבר מאכל המונח במקום רחוק מן העיר ובתוך אלפיים אמה, נחשב הדבר ששביתתו באותו מקום, ורשאי להלך […]
מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק ב (ב)
ד. הזורק מרה"ר לבין הפסין חייב הואיל ויש בכל זוית וזוית מחיצה גמורה שיש בה גובה עשרה ויותר מארבעה על ארבעה והרי הרבוע ניכר ונראה ונעשה כל שביניהם רה"י, ואפילו היו בבקעה ואין שם ביניהם באר שהרי בכל רוח ורוח פס מכאן ופס מכאן, ואפילו היו רבים בוקעין ועוברין בין הפסין לא בטלו המחיצות והרי […]
מסכת עירובין, פרק ב, שיעור 25
משנה במשנה הקודמת נחלקו תנאים בדין גנה וקרפף שהם מקומות שלא הוקפו לדירה גמורה, עד איזה שיעור מועילות המחיצות שלהם להתיר את הטלטול בהם [ולדעת כולם אין ההיתר אלא עד בית סאתיים], משנתנו מביאה בזה דעה נוספת: אָמַר רַבִּי אִלְעַאִי, שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֲפִילוּ הִיא – הגינה או הקרפף, גדולה ביותר, בשיעור בֵּית כּוֹר – […]
מסכת עירובין, פרק ב, שיעור 24
במשנתנו הובאו שתי מחלוקות תנאים: א. נחלקו בענין גינה וקרפף שלא הוקפו לדירה, מתי הן מותרות בטלטול, לרבי יהודה בן בבא יש צורך שיהא בהן שומירה, בית דירה [וכגון שאינה דירה קבועה או שלא נעשה ההיקף מתחילתו לצורך דירה זו], או שתהא סמוכה לעיר. לרבי יהודה די בכך שיש בה בור שיח או מערה. ולרבי […]
מסכת עירובין, פרק ב, שיעור 23
גמרא שנינו במשנה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, 'אם היתה אורכה יתר על רוחבה אפילו אמה אחת, אין מטלטלין בתוכה' וכו'. מקשה הגמרא, וְהָתַנְיָא – והרי שנינו בברייתא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם הָיְתָה אָרְכָּהּ יָתֵר עַל פִּי שְׁנַיִם בְּרָחְבָּהּ, אֲפִילוּ אַמָּה אַחַת, אֵין מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ, ואין זה כמבואר במשנתנו, שלדעת רבי אליעזר יש צורך שתהא החצר מרובעת ממש. מתרצת הגמרא, אָמַר רַב בֵּיבַי בַּר אַבַּיֵּי, כִּי תְּנַן נָמִי מַתְנִיתִין – אף במשנתנו יש לשנות את הגירסא, ו'אם היתה אורכה יָתֵר מִשְּׁנַיִם בְּרָחְבָּהּ' תְּנַן – יש לגרוס, והיינו כפי שכתבה הברייתא בדעת רבי אליעזר. תמהה הגמרא, אִי הָכִי – אם כן, שאף […]
מסכת עירובין, פרק ב, שיעור 22
מביאה הגמרא נידון בענין זה: אָמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְמַר, שהיה בְּרֵיהּ [-בנו] דְּרַב הוּנָא, בְּרֵיהּ דְּרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא, אָמְרֵי – אומרים עליכם, קָא אֲתֵיתוּן מִבַּרְנִישׁ – שאתם באים ממקום ששמו 'ברניש', לְבֵי כְּנִישְׂתָא – לבית הכנסת דְּדָנִיֵּאל, שזהו מרחק של תְּלָתָא פַּרְסֵי – שלש פרסאות, בְּשַׁבָּתָא – בשבת, ומרחק כזה של שנים עשר […]
מסכת עירובין, פרק ב, שיעור 21
משנה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיְתָה דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסַקְתָּן – עוברת בתוך פסי הביראות, והרי הרבים העוברים שם מבטלים את ההיקף של הפסים, שמטרתם להחשיב את המקום כרשות היחיד, כיון שאין אלו מחיצות ממש, יְסַלְּקֶנָּה לַצְּדָדִין – יטה את דרך הרבים לצד, שלא תעבור בין הפסים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ, כיון שאנו מחשיבים את […]
מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק א (ד) ופרק ב (א)
(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) לז. כל מחיצה שיש בה פרוץ מרובה על העומד אינה מחיצה, אבל אם היה פרוץ כעומד הרי זו מותרת, ובלבד שלא יהיה באותן הפרצות פרצה שהיא יתר על עשר אמות, אבל עשר אמות הרי […]
מסכת עירובין, פרק ב, שיעור 20
משנה משנתנו עוסקת בדין בארות מים העומדים ברשות הרבים, ובני אדם שואבים מהם מים להשקות את בהמותיהם, כיצד היא הדרך להתיר את שאיבת המים אף בשבת, מאחר והבאר עצמה נחשבת כרשות היחיד כיון שהיא עמוקה עשרה טפחים או יותר, והקרקע שסביבותיה היא רשות הרבים. עוֹשִׂין פַּסִּין לַבֵּירָאוֹת – מתקינים קודם השבת מחיצות סביב בארות המים, […]
מסכת עירובין, פרק א, שיעור 19
עוד שנינו במשנה לגבי מחנה, 'וּפטורים מִלְעָרֵב'. אָמְרֵי דְבֵי רַבִּי יַנַּאי – אמרו דין זה בבית מדרשו של רבי ינאי, לֹא שָׁנוּ שפטורים מלערב במחנה, אֶלָּא עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת, אֲבָל עֵרוּבֵי תְּחוּמִין, להתיר יציאה מחוץ לתחום שבת, חַיָּבִין לעשות אף במחנה. והטעם לכך, דְּתָאנֵי רַבִּי חִיָּא – שהרי כך שנה רבי חייא בברייתא, לוֹקִין עַל עֵרוּבֵי […]
