יום שני
י"ג כסלו התשפ"ז

מסכת שבת, פרק יט, שיעור 201

הגמרא מביאה מחלוקת אמוראים בענין אופן הטיפול בפצע בשבת: אָמַר רַב, אֵין מוֹנְעִין מים חַמִּין וְשֶׁמֶן מלִיתֵּן עַל גַּבֵּי מַכָּה בְּשַׁבָּת, כלומר, מותר ליתן מים חמים ושמן מעורבים על גבי המכה ממש, כיון שלא גזרו בזה משום שחיקת סממנים, לפי שאין ניכר שעושה כן לרפואה, כי אף בלא מכה דרך אדם לרחוץ ולסוך. וּשְׁמוּאֵל אָמַר, […]

מסכת שבת, פרק יט, שיעור 200

עוד שנינו במשנה, אֵין עוֹשִׂין לָהּ חָלוּק וכו'. אָמַר אַבַּיֵּי. אָמְרָה לִּי (אמי) [אֵם] – אומנתי, שגידלה אותי כאם, הַאי חָלוּק דְּיָנוֹקָא – אותו בגד שחובשים בו את מקום המילה, לֵיפְכֵיהּ לְסִיטְרֵיהּ אַבָּרַאִי – יש להפוך את שפתו, שבה החוטים חתוכים, לצד החיצוני של החבישה, שאם לא יעשה כן, דִּילְמָא מִידַבֵּק גִּירְדָּא מִינֵיהּ – יש […]

מסכת שבת, פרק יט, שיעור 199

משנה עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי מִילָה בַּשַּׁבָּת, מוֹהֲלִין – חותכים את הערלה, וּפוֹרְעִין – קורעים את העור הדק שתחת הערלה, וּמוֹצְצִין את מקום המילה כדי שלא יקרוש הדם ויסתכן התינוק, וּמְשִׂימִין עָלֶיהָ [-על המילה] אִסְפְּלָנִית – תחבושת, וְכַמּוֹן. וְאִם לֹא שָׁחַק [-טחן] את הכַּמּוֹן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לוֹעֵס בְּשִׁנָּיו, כדי לשנות מדרך המלאכה הרגילה [מכיון שאין צורך […]

מסכת שבת, פרק יט, שיעור 198

משנה נאמר בתורה 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו', ודרשו חכמים מלשון 'וביום', ואפילו בשבת. משנתנו מבררת אילו דברים מצורכי המילה דוחים את השבת: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם לֹא הֵבִיא כְלִי – איזמל מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לצורך ברית מילה, מְבִיאוֹ בַשַּׁבָּת דרך רשות הרבים כשהוא מְגֻלֶּה, כדי להראות כמה חביבה מצוה זו, שמחללים עליה את השבת. וּבַסַּכָּנָה, […]

מסכת שבת, פרק יח, שיעור 197

עתה מבררת הגמרא עד איזה זמן נחשבת האשה מסוכנת מחמת הלידה: מבררת הגמרא, עַד מָתַי הוא זמן 'פְּתִיחַת הַקֶּבֶר', שהתבאר בברייתא לעיל שזהו זמן שהאשה נחשבת מסוכנת. אַסִיקְנָא – והסיקה הגמרא, נְהַרְדָּעֵי אָמְרֵי – בעיר נהרדעא אמרו [וזהו כינוי לרב חמא, שהיה אומר כן (גמרא סנהדרין יז:)], חַיָּה – יולדת, יש לה שלשה דינים התלויים […]

מסכת שבת, פרק יח, שיעור 196

אָמַר מַר בברייתא, 'אִם הָיְתָה צְרִיכָה לְנֵר, חֲבֶרְתָּהּ מַדְלֶקֶת לָהּ אֶת הַנֵּר'. תמהה הגמרא, פְּשִׁיטָא – והלא דין פשוט הוא, שמותר להדליק נר לצורך יולדת, ומה חידשה בכך הברייתא. מתרצת הגמרא, אָמַר רַב אַשִׁי, לֹא נִצְרְכָה – לא הוצרכה הברייתא להשמיע דין זה, אֶלָּא כדי לחדש שאֲפִילּוּ בְּסוּמָא – יולדת עיוורת, שאינה רואה כלל את […]

מסכת שבת, פרק יח, שיעור 195

שנינו במשנה, 'תַּרְנְגֹלֶת שֶׁבָּרְחָה דּוֹחִין אוֹתָהּ עד שתכנס'. מדייקת הגמרא, 'דּוֹחִין' אִין – מותר לדחותה, 'מְדַדִּין' לֹא – אך אסור לדדות אותה ולסייע לה בהילוכה, מסייעת לכך הגמרא ואומרת, תָּנִינָא לְהָא דְּתָּנוּ רַבָּנָן – הרי נמצא שיש ללמוד מדיוק זה של משנתנו את הדין ששנינו בברייתא, שכך שנינו בה, מְדַדִּין – מסייעים בהליכה לבְּהֵמָה חַיָּה […]

מסכת שבת, פסקי הלכות, פרק שבעה עשר (ב) ופרק שמונה עשר (א)

פסקי הלכות עפ"י הרי"ף – שבת, פרק י"ז (ב) טו. דלת שהיה לה ציר אף על פי שאין לה עתה ציר שהכינה לסתום בה מקום מוקצה והיא נגררת שנוטלין אותה וסותמין בה, וכן חדקים שסותמין בהן הפרצה, וכן מחצלת הנגררת, בזמן שקשורין ותלויין בכותל סותמין בהן ונועלים בהם ואם לאו אין נועלין בהן, ואם היו […]

מסכת שבת, פרק יח, שיעור 194

גַּרְסִינָן – למדנו בְּפֶרֶק קַמָּא דְּבֵיצָה (יב:), הַמּוֹלֵל מְלִילוֹת – מפריד את הגרעינים מתוך הקש מֵעֶרֶב שַׁבָּת, ועדיין הם מעורבים יחד, לְמָחָר, בשבת, מְנַפֵּחַ עַל יַד עַל יַד – מפרידם מעט מעט, וְאוֹכֵל מיד [שהרי אסור לברור לצורך אכילה שלאחר זמן], אֲבָל לֹא יפרידם בְּקָנוֹן וְלֹא בְּתַמְחוּי, שהם כלים המיוחדים לברירה. וּמַסְקָנָא – והסיקה שם […]

מסכת שבת, פרק יח, שיעור 193

שנינו במשנה, רבן שמעון בן גמליאל מתיר בלוף, מפני שהוא מאכל לעורבים. אָמַר אַבַּיֵּי, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְרַבִּי עֲקִיבָא, כּוּלְהוּ סְבִירָא לְהוּ – כל התנאים הללו סוברים שאנו אומרים לענין הלכה שֶׁ'כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵן', ומבארת הגמרא היכן מצאנו שכך סוברים אותם תנאים, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הָא דַּאֲמָרָן […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?