יום חמישי
ט' כסלו התשפ"ז

מסכת מגילה, פרק ד, שיעור 36

הגמרא דנה עתה בהלכות קריאת ההפטרה: תַּנְיָא בברייתא, המַפְטִיר בַּנָּבִיא לאחר הקריאה בשבת, לֹא יִפְחוֹת מֵעֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּסוּקִין, כְּנֶגֶד שִׁבְעָה שֶׁקָּרְאוּ בַּתּוֹרָה, שכל אחד מהם קרא לכל הפחות שלשה פסוקים. וְאִי סָלִיק עִנְיָנָא בְּבָצִיר – אם מסתיים הענין לאחר פחות מֵעֶשְׂרִים וְאֶחָד פסוקים, כְּגוֹן הפטרת פרשת צו, שהיא 'עוֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָׂר' (ירמיהו […]

מסכת מגילה, פסקי הלכות, פרק ד (א)

(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. קריאת המגילה יכולה להעשות בין בעמידה ובין בישיבה. ב. גם אם קראו את המגילה שני בני אדם יחד, יצאו השומעים ידי חובה, כיון שמתוך חביבות הקריאה נותנים השומעים דעתם על כך ושומעים היטב. ג. בכל […]

מסכת מגילה, פרק ד, שיעור 35

מבררת הגמרא את הקריאה בתעניות ציבור: וְתִשְׁעָה בְּאָב, וּשאר תַעֲנִית צִבּוּר, קוֹרִין שְׁלֹשָׁה עולים. דְּתַנְיָא בברייתא, זֶה הַכְּלָל, כָּל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בִּטּוּל מְלָאכָה לָעָם – שמותר לעשות בו מלאכה, ומחמת אריכות התפילה מתעכבים העם ממלאכתם, כְּגוֹן תַּעֲנִית צִבּוּר וְתִשְׁעָה בְּאָב, קוֹרִין רק שְׁלֹשָׁה עולים. וְיום שֶׁאֵין בּוֹ בִּטּוּל מְלָאכָה לָעָם, כיון שבין כך אינם […]

מסכת מגילה, פרק ד, שיעור 34

שנינו במשנה, 'הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ'. תָּנָא בברייתא, הפּוֹתֵחַ – המתחיל ראשון בקריאת התורה מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ, וְחוֹתֵם – המסיים את הקריאה מְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ. וְהָאִידְנָא – ובזמן הזה, דְּכֻלְּהוּ מְבָרְכֵי – שכל העולים מברכים גם לְפָנֶיהָ וְגם לְאַחֲרֶיהָ, הַיְנוּ טַעֲמָא תַּקִּינוּ רַבָּנָן – הטעם שכך תיקנו חכמים, גְּזֵרָה מִשּׁוּם הַנִּכְנָסִין באמצע, שיראו שהעולה לתורה […]

מסכת מגילה, פרק ד, שיעור 33

כפי שהתבאר, אין פוחתין מעשרה פסוקים לשלשה עולים, וכיון שכל אחד מהעולים קורא לפחות שלשה פסוקים, נמצא שאחד מהם קורא ארבעה פסוקים. אָמַר רָבָא, כל אחד מהעולים שקרא את ארבעת הפסוקים, יש בו מעלה, ומבאר רבא את המעלה שיש בכל אחד מהם, רִאשׁוֹן שֶׁקָּרָא אַרְבָּעָה פסוקים הרי זה מְשֻׁבָּח, והראיה לכך, שֶׁהֲרֵי הַקֻּפּוֹת של מחצית […]

מסכת מגילה, פרק ד, שיעור 32

שנינו במשנה, 'מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ'. אָמַר אַבַּיֵּי, לֹא שָׁנוּ דין זה, שברכת המגילה תלויה במנהג המקום, אֶלָּא בברכה שלְאַחֲרֶיהָ, אֲבָל ברכה שלְפָנֶיהָ חַיָּב לְבָרֵךְ בכל מקום, ואין זה תלוי במנהג, והטעם לכך, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב, כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׁיָּתָן – לפני עשייתן. מבררת הגמרא, וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי – ומהיכן […]

מסכת מגילה, פרק ד, שיעור 31

פרק זה פותח בהלכות קריאת המגילה וברכותיה, ובהמשכו יבוארו דיני קריאת התורה ושליח ציבור: משנה הַקוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה בפורים, יכול לקרותה בין כשהוא עוֹמֵד וּבין כשהוא יוֹשֵׁב. קְרָאָהּ אֶחָד, או אפילו קְרָאוּהָּ שְׁנַיִם יחד, יָצְאוּ השומעים ידי חובה, ובגמרא יבואר דין זה. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ. ומקום שנהגו שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ, לֹא יְבָרֵךְ, ובגמרא יבואר באיזו […]

מסכת מגילה, פסקי הלכות, פרק ג (ג)

(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) נב. ביום טוב ראשון של פסח קוראים פרשת המועדות שבספר ויקרא. אמנם המנהג לקרוא בפסח פרשות אלו: ביום הראשון קוראים 'משכו וקחו לכם צאן'. ביום השני קוראים 'שור או כשב או עז כי יוולד'. ביום השלישי […]

מסכת מגילה, פרק ג, שיעור 30

שנינו ביְרוּשַׁלְמִי בְּפֶרֶק אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל (ברכות פ"ה ה"ג), הָיָה קוֹרֵא בַּתּוֹרָה, וְנִשְׁתַּתֵּק, ואינו יכול להמשיך לקרוא, זֶה שֶׁעוֹמֵד לקרוא תַּחְתָּיו יַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִיל הָרִאשׁוֹן, וְאִם תֹּאמַר שיתחיל מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק הָרִאשׁוֹן, נמצא שהפסוקים הָרִאשׁוֹנִים נִתְבָּרְכוּ לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם, וְהָאַחֲרוֹנִים נִתְבָּרְכוּ לְאַחֲרֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵיהֶם, וּכְתִיב – והרי נאמר (תהילים יט ח) 'תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ', […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?