יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

מאמר רביעי, יח-יט

יח. הכוזרי: אני רואה שאתה מגנה את הפילוסופים, ומייחס להם תכונות הפוכות ממה שהתפרסמו בהן. הנה אתה שולל מהם כל מעשה טוב, ואלו המציאות היא שכל מי שחי בפרישות ובבדידות, אומרים עליו שנהיה פילוסוף, או הולך בדרך הפילוסופים. יט. החבר: אף אני לא גיניתי אותם (על מעשיהם), אלא על שרש אמונתם. כי לפי דעתם שיא […]

מאמר רביעי, יז 2

המשך יז. החבר: ונקרא אלהי הארץ (ישראל), בזכות הכח המיחד שיש לארץ זו באויר, באדמה ובשמים, בצירוף עבודת המצוות התלויות בה, שהן מסייעות להשגת השפע האלהי, כמו שמסייעת עבודת האדמה להצלחת הזריעה, והן מקדמות את הצלחת המין הזה (-ישראל). כל מי שרודף אחר התורה האלהית, הולך אחר הנביאים בעלי ראיה זו, וסמוך לבו להאמין לדבריהם […]

מאמר רביעי, יז

יז. החבר: (צדקת בדברך, כי היודע את ה' בהרגשה וראיה נבואית, מוכן לסבול עבורו), וכפי שסבל אברהם באור כשדים, וסבל את הגרות (ללכת לארץ ישראל), המילה, הרחקת ישמעאל ועקדת יצחק, כי הכרתו בענין האלהות היתה ברגש ובהנאה רוחנית, ולא בהבנה שכלית (בלבד). אברהם ראה שאין שום דבר מפרטי מעשיו הנעלם מה', והוא גומל לאלתר בשכר […]

מאמר רביעי, טז

טז. הכוזרי: כבר התבאר לי ההפרש בין השם "אלהים" לשם "ה'", ועם זה הבינותי מה בין 'אלהי אברהם' ל'אלהי אריסטו'. שם ה' – תשתוקקנה לו הנשמות, בגלל רגש הערבות והנעימות, והראיה החושית שרואים אותו הנביאים בעין שכלם. ואלו ידיעת שם האלהים נוטה אליו ההקש השכלי, עֲרֵבוּת זו בעבודת ה' כה חזקה, עד שהמגיע אליו מוכן […]

מאמר רביעי, טו 7

המשך טו. החבר: ובהגיע האדם למדרגות אלו יסורו מלבו הספקות הקודמים שהיה מסתפק בידיעת האלהים. הוא ילעג לאותם ההקשים השכליים שהיה רגיל לדון בהם, כדי להגיע להשגת האלהות וידיעת היחוד. הוא יהפוך להיות עובד ה', החושק ונכסף אליו, ומוסר את נפשו להריגה על אהבתו, וזאת בגלל גודל הנעימות שהוא מוצא בהידבקות בו, והסבל והצער ברחוקו […]

מאמר רביעי, טו 6

המשך טו. החבר: ובהגיע האדם למדרגות אלו יסורו מלבו הספקות הקודמים שהיה מסתפק בידיעת האלהים. הוא ילעג לאותם ההקשים השכליים שהיה רגיל לדון בהם, כדי להגיע להשגת האלהות וידיעת היחוד. הוא יהפוך להיות עובד ה', החושק ונכסף אליו, ומוסר את נפשו להריגה על אהבתו, וזאת בגלל גודל הנעימות שהוא מוצא בהידבקות בו, והסבל והצער ברחוקו […]

מאמר רביעי, טו 5

המשך טו. החבר: שם "ה'" הוא המכונה ממנו ב'פנים', כמו שכתוב: "פני ילכו", "ואם אין פניך הולכים". והוא הדבר שבקש משה מה' להראות לו באמרו: "ילך נא ה' בקרבנו". (ההבדל בין שם אלהים לשם הויה הוא), כי ענין האלהות יובן בהקש השכלי. השכל מלמד לאדם שיש לעולם מושל ומסדר, אם כי נחלקים הבריות בהוכחתו כפי […]

מאמר רביעי, טו 4

המשך טו. החבר: (האבות משולים למשל זה), אדם אחד לבדו הכיר היטב את מקום זריחת השמש ודרך מהלכה, והאחרים יושבים בצל והענן מכסה אותם. (אומרים אלה היושבים בצל: הנה אנו רואים ממרחק אדם שביתו מאיר יותר מבתינו, וזאת משום שמכיר הוא את מהלך השמש, וקובע לו חלונות ואשנבים כדי שביתו יהיה מואר יותר, כמו כן […]

מאמר רביעי, טו 3

המשך טו. החבר: את השם "אלהים" לפי מובנו שבארנו, לא יכחיש אף בר דעת, כי הכל מודים שיש אלהים השופט בארץ, ועיקר ההכחשה היא על שם ה' (והיא – דבקותו בבחיריו ונביאיו). הכחשה זו נובעת מהקושי שבהבנת ענין הנבואה. הדבר מוזר וקשה להבינו אף ליחיד, כל שכן לצבור שלם. זאת היתה הכחשת פרעה שאמר: "לא […]

מאמר רביעי, טו2

המשך טו. החבר: והנה כבר הפסקנו לדבר בדבר מידות ה', ועלינו לחזור לנושא זה. ואוסיף לך כעת ביאור על הדברים שכבר דברנו. משל – מהשמש שהוא אחד, והחומרים שמקבלים אור זה הם שונים. החומר הקולט את האור בצורה מושלמת יותר הוא למשל הפנינים, אבני השהם, האויר הצח והמים, הוא הנקרא אור נוקב (שחודר בעצם מצד […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?