מאמר שני, ב7
המשך ב. החבר: גם התארים 'ראשון' ו'אחרון', הם תארים שוללים. ה'ראשון' בא לשלול ממנו את האיחור, כלומר, שלא היה דבר שקדם לו, אך לא לעשייתו כדבר שיש בו התחלה והוא הראשון שבו התחילו. והתואר 'אחרון' בא לשלול ממנו את הכליון וההעדר, ולהראות על קיומו התמידי, ולא להגדירו כאחרון שהוא סוף. מידות שוללות אלו אינן תארים […]
מאמר שני, ב6
המשך ב. החבר: וכמו וכן המושגים 'חיים' ו'מות' אינם חלים אלא על גופים טבעיים, אך העצם האלוהי מרומם ונעלה מהם, וכשנאמר 'חיים' אין כונתנו לחיים כחיינו, אלא כיון שאין לנו מושג מחיים אחרים, פרט לחיינו, מוכרחים אנו לתאר אותו בתואר 'חיים', אף כי האמת היא שאין אנו יודעים מה טיבם של חיים אלה. והכתוב ששבחו […]
מאמר שני, ב5
המשך ב. החבר: וכמו כן לא שייך אצל הבורא המושגים 'אור' ו'חושך', אבל לשאלה האם העצם האלוהי מאיר או חשוך, אנו משיבים בשם מושאל ואומרים שהוא מאיר, מפני שאנו יראים ממחשבת האדם המתארו לחשוך, בחשבו שמה שאינו מאיר הוא חשוך, אבל האמת היא שרק העצמים הטבעיים הם מקבלי אור או חושך, אולם העצם האלוהי אינו […]
מאמר שני, ב4
המשך ב. החבר: המחשבה השטחית של האדם קובעת שמי שאינו חי הרי הוא מת, על כן ניתן לבורא תואר 'חי', כדי לומר שאינו מת. ואמנם, השכל המבין דבר לאשורו, מכיר בעובדה שלא כל מי שאינו ראוי להקרא חי הוא מת. הזמן, אף שאינו ראוי לומר עליו שהוא חי, בכל זאת לא נאמר עליו שהוא מת, […]
מאמר שני, ב3
המשך ב. החבר: המחשבה השטחית של האדם קובעת שמי שאינו חי הרי הוא מת, על כן ניתן לבורא תואר 'חי', כדי לומר שאינו מת. ואמנם, השכל המבין דבר לאשורו, מכיר בעובדה שלא כל מי שאינו ראוי להקרא חי הוא מת. הזמן, אף שאינו ראוי לומר עליו שהוא חי, בכל זאת לא נאמר עליו שהוא מת, […]
מאמר שני, ב2
המשך ב. החבר: כללו של דבר, מידותיו של הבורא יתברך, פרט לשם המפורש, מתחלקות לשלושה סוגים: א. 'מידות מעשיות', כלומר מידות שנקראות על שם המעשים הנעשים על ידו באמצעים טבעיים, כמו מוריש ומעשיר, משפיל אף מרומם, רחום וחנון, קנוא ונוקם, גבור, נדיב והדומים להם. ב. מידות שהן תארי הערצה שהבריות מרוממים בהם אותו, ולשם מטרה […]
מאמר שני, א2 – ב
המשך א: כשלמד המלך תנ"ך, לקח את ה'חבר' לרב ולמורה, והיה שואלו שאלות להבנת דברי התורה. בתחילה שאלו אודות השמות והמידות המיוחסות לבורא יתברך, אשר מקצתם נראים כהגשמת הבורא, דבר שהוא מן הנמנע, גם מצד השכל וגם מצד דברי התורה, הדוחה דבר זה בפרוש. ב. החבר: כל שמות הבורא, פרט לשם המפורש, הם תארים ומידות […]
מאמר שני, א
א: המאורעות שאירעו אחרי כן עם מלך כוזר מופיעים בספרי כוזר, מסופר בהם על החלום שחזר ונשנה, ובו נדרש מלך כוזר ללכת ולבקש את המעשים הרצויים לאלוהים בהרי ורסאן. לאחר שגילה סוד חלומו לשר צבאו, הלכו שניהם אל אותם ההרים הנמצאים במדבר ליד הים, הם הגיעו בלילה אל מערה אחת ששבתו בה יהודים בכל שבת, […]
מאמר ראשון, קטו 5 – קיז
המשך קטו. החבר: ואם מעשה שאול שדרש במתים היה אסור על פי התורה, זהו סימן שבתקופת הנביאים האמינו העם כי הנפשות יש להן קיום אחר המות, ככלות הגוף, ועל כן שאלו במתים. וכן תפילתנו, שבקיאים בה הנשים והקטנים, וכל שכן החכמים, פותחת 'אלוהי נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה ואתה יצרתה אתה נפחתה בי […]
מאמר ראשון, קטו 4
המשך קטו. החבר: אך האמת היא שגם בדברי הנביאים מפורש ענין השארת הנפש. בקוהלת כתוב 'וישוב העפר למקומו, והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה'. וכן מפורשים פסוקים בדברי הנביאים על תחית המתים לעתיד לבוא ('יחיו מתיך נבלתי יקומון' (ישעיהו כ"ו י"ס), וכן 'רבים מישני אדמת עפר הארץ יקיצו' (דניאל י"ב ב)), וכן מבואר בדברי הנביאים […]
