יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

מאמר רביעי, ג 9

המשך ג. החבר: השם 'קדוש' הוא כינוי הבא לבטא היותו מרומם ונקדש מכדי שיהיה נכון לייחס אליו מדה ממדות הברואים. תארים אלה המתארים את הבורא אינם אלא על דרך השאלה (אך אינם תארים לעצם כבודו יתברך). לפי זה נבין את מה ששמע ישעיהו 'קדוש, קדוש, קדוש' שאמרו המלאכים. והכוונה 'קדוש' – ללא גבול. וביאורו של […]

מאמר רביעי, ג 8

המשך ג. החבר: הכינוי 'אלהי האלהים' (הנאמר בלשון רבים') בא לשמש כינוי לכל הכוחות הפועלים בבריאה הצריכים לבורא יתברך שיסדרם וינהיגם (וביאורו: קיבוץ הכוחות היוצאים ממנו יתברך, שהוא עצמו קיבוץ כל הכוחות), וכמו כן הכינוי 'אדוני האדונים'. השם 'אל' נגזר מלשון איילות ואומץ, והוא המוצא לכל הכוחות. אין זה גנאי לומר על ה' 'מי כמוך […]

מאמר רביעי, ג 7

המשך ג. החבר: השם 'אהיה' יתכן וגם הוא מהמין הזה, ואפשר שנגזר ממילת 'היה' (המורה על קדמותו). רצה ה' בשם זה למנוע מאיתנו מלחשוב מחשבות אודות אמיתת מהותו, אשר ידיעתו נמנעת מאיתנו. (על כן השיב תשובה סתומה, דעו שאני קדמון, ומשום זה אין שום נברא משיג אמיתת מציאותי). כשאמר משה רבינו לה' 'ואמרו לי מה […]

מאמר רביעי, ג 6

המשך ג. החבר: ידיעת שם זה היתה ידועה רק אצלינו, ואין מי שהוא אחר היודע את אמיתתו מלבדינו. שם זה ידוע הוא, ועל כן אין להוסיף עליו את ה"א הידיעה, כפי שמתווספת ה"א הידיעה לשם 'אלהים', ויאמר עליו 'האלהים' (כמו 'האלהים הרועה אותי'). שם זה מכלל המעלות הטובות אשר יחד אותנו בהם, אמנם סודו של […]

מאמר רביעי, ג 5

המשך ג. החבר: שמא תאמר, הלא ישנן אומות ההולכות אחרי ה' ועובדות אותו על סמך השמועה ששמעו עליו, וקבלו אלוהותו עליהם בעצמם (אם כן מן הראוי לחול אף עליהם שם ה'). אך היכן ראינו שה' יתברך קבלם לעם, והיכן מצינו שאור ה' דבק בהם, ורצה בעבודתם, והתרגז על חטאם. אדרבה, אנו רואים שגורלם – הן […]

מאמר רביעי, ג 4

המשך ג. החבר: ופעמים נקרא היחס של ההתקשרות שבין ה' לישראל בכינוי סתמי 'ה", זאת היא כוונת הכתוב 'הלא משנאיך ה' אשנא', או 'אויבי ה", (כי אין השנאה מתייחסת לעצם מציאות בורא עולם), אלא השנאה היא שנאת הנכרים השונאים את יחס ה' אלינו. שנאתם לעם ה', ולברית ה', או לתורת ה', והם מושגם המבטאים את […]

מאמר רביעי, ג 3

המשך ג. החבר: קין והבל, הבאים אחריו, הכירוהו על סמך המסורת מאביהם, ונוסף לזה זכו גם להתגלות נבואית. ואחרי כן נח, אברהם יצחק ויעקב, עד משה רבינו. וכן שאר הנביאים שבאו אחריו. נביאים אלו קראוהו 'ה" על סמך ראייתם הנבואית, והעם המקבלים מהנביאים קראוהו 'ה" על סמך אמונתם בנביאים. (ההכרה בה' נבעה גם) מדבר ה' […]

מאמר רביעי, ג2

המשך ג. החבר: ראשון לנביאים היודעים את ה' היה אדם הראשון, לולא הכיר אדם הראשון את ה' היה מכירו רק בשם 'אלהים', והוא כינוי לדבר סתום, שאינו ברור מה הוא, אם הוא אחד או רבים, אם הוא יודע ומכיר בפרטי הבריאה או לא. אך כיון שדיבר עמו ה', וראה את הגמול והעונש, והכיר את מידותיו, […]

מאמר רביעי, ב-ג

ב. הכוזרי: איך אפשר לסמן בשם פרטי דבר שאין אנו יודעים על מהותו מאומה, וכל ראייתנו על אמיתת מציאותו היא רק מכח מעשיו? ג. החבר: (אנו מכירים אותו לא רק על פי מעשיו), אלא גם ברמז נבואי ובראיה רוחנית (של הנביאים). ובאשר לידיעת ה' על סמך הראיות, הנה הראיות מטעות, ומהן יבוא האדם לידי אפיקורסות […]

מאמר רביעי, א 4

המשך א. החבר: (נבין את הדבר בצורה זו:) אדם בא לשאול איזה אלוה ראוי לעבוד? השמש או הירח, השמים או המזלות או אחד הכוכבים, האש, הרוח או המלאכים הרוחניים או אחרים, כי הרי כל אחד פועל ומושל בעולם, וכל אחד מהם מהווה גורם וסיבה בהויה או בכליון. והתשובה היא, כי הדבר שיש לעובדו הוא השם […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?