(188) פרק ז, הביאו לו מאכלים אחרים
תנאים הדרושים לפטור מאכלים בסתם דעת דוגמאות: א. בירך על תפוז, ולפני שסיים אכילתו החליט לאכול תפוח, פטור מברכה. ב. בירך על תפוז (סתם דעת) ואח"כ רצה לאכול גם תמר, חייב בברכה. ג. בירך על רימון, וביקש לאכול ענב (סתם דעת), חייב בברכה. ד. בירך על תפוח (סתם דעת) ואח"כ ביקש לאכול מנגו, החביב עליו, […]
(187) פרק ז, הביאו לו מאכלים אחרים
תנאים הדרושים לפטור מאכלים בסתם דעת סיכום: בירך על מאכל מסוים, והביאו לו או שהחליט לאכול מאכל אחר שברכתו כברכת המאכל שבירך עליו, יעשה חשבון: אם יש לו דין 'דעת מפורשת' (שהתכוון לפוטרו או שהוא אורח), אז נפטר בכל אופן. אם יש לו דין 'סתם דעת' ('על השולחן', 'רגיל לאוכלו', 'המשך אכילה הראשונה'), אז נפטר […]
(186) פרק ז, הביאו לו מאכלים אחרים
תנאים הדרושים לפטור מאכלים בסתם דעת ב. במקרה שהמין החשוב היה אותו מין ממש כמו המאכל שבירך עליו, הוא נפטר בברכה שבירך על המין הראשון, אף שהוא יותר חשוב מהמאכל שבירך עליו. לדוגמא, בירך על תפוח, והביאו לפניו תפוח יותר חביב, פטר את התפוח החביב. ג. מקום צפוי: תנאי נוסף לפטור מאכל בסתם דעת, הוא […]
(185) פרק ז, הביאו לו מאכלים אחרים
תנאים הדרושים לפטור מאכלים בסתם דעת וזו סדר חשיבות המאכלים: בברכת 'מזונות' מקדים את חמשת מיני דגן (בסדר המבואר בפרק י"ג), ואחריהם החביב. ובברכת 'העץ' מקדים את שבעת המינים לפי סדר זה: זית, תמר, ענב, תאנה ורימון, ואחריהם 'חביב' וביתר הברכות ('הגפן', 'האדמה', 'שהכל') מקדים את החביב.
(184) פרק ז, הביאו לו מאכלים אחרים
תנאים הדרושים לפטור מאכלים בסתם דעת א. חשוב יותר: ישנו חילוק בין 'דעת מפורשת' ו'סתם דעת'. שכל שיש לאדם דעת מפורשת לפטור מאכל מסויים (או 'אורח' שדינו כדעת מפורשת), אותו מאכל נפטר בברכתו אף שהוא יותר חשוב מהמאכל שבירך עליו. אבל במקרה שהיתה לאדם רק 'סתם דעת' ('המשך אכילה אחת', 'מונח על השולחן', או 'רגילות […]
(183) פרק ז, הביאו לו מאכלים אחרים
ד. הקובע עצמו לאכול פירות, ובירך בסתמא על הפירות שלפניו, ולאחר מכן הביאו לו פירות ממין אחר, אף לאחר שגמר לאכול וכלה מהמינים הראשונים – אין צריך לחזור ולברך, כיון שקבע עצמו לאכול פירות לא הסיח דעתו מאכילת פירות כל זמן שמסב על יד השולחן. לפי זה יוצא, כי הקובע עצמו לאכול סעודה עיקרית, ולא […]
(182) פרק ז, הביאו לו מאכלים אחרים
דיני הביאו לפניו מאכלים אחרים ג. מאכלים הנאכלים בהמשך אחד: כל המאכלים שנאכלים כהמשך לאכילה הראשונה, נפטרו בברכתו, אף שלא היו מונחים על השולחן (והדינים לבני ספרד יבוארו להלן). ואלו הם המאכלים הנחשבים להמשך האכילה הראשונה: א. אם הביאו לפניו מאכלים חדשים, ועדיין לא הסתיימו המאכלים מהמין הראשון שבירך עליו, אף אם הביאו לפניו מאכל […]
(181) פרק ז, הביאו לו מאכלים אחרים
דיני הביאו לפניו מאכלים אחרים סתם דעת חז"ל ציינו מספר מקרים שבהם נפטרו מאכלים מסוימים אף על פי שהאדם לא התכוון לפוטרם בפירוש, כיון שהם נכללים ב'סתם דעתו', וכמו שיתבאר בסמוך בעז"ה. א. מונח על השולחן: בירך על מאכל מסוים, והיו מאכלים אחרים מונחים לפניו על השולחן – שברכתם כברכת המאכל שבירך עליו – הרי […]
(180) פרק ז, הביאו לו מאכלים אחרים
דיני הביאו לפניו מאכלים אחרים ד. אורח הסומך על שולחן בעל הבית, נחשב הדבר שדעתו בפירוש על כל מה שיגיש לו בעל הבית, כיון שדרכו להביא הרבה מינים זה אחר זה. ופוטר אף מינים אחרים החשובים יותר מהמין שאכל. וכן בבית שהאשה מגישה את האוכל, דעת הבעל לפטור כל מה שאשתו תגיש לו. וכן בני […]
(179) פרק ז, הביאו לו מאכלים אחרים
דיני הביאו לפניו מאכלים אחרים ד. אורח הסומך על שולחן בעל הבית, נחשב הדבר שדעתו בפירוש על כל מה שיגיש לו בעל הבית, כיון שדרכו להביא הרבה מינים זה אחר זה. ופוטר אף מינים אחרים החשובים יותר מהמין שאכל. וכן בבית שהאשה מגישה את האוכל, דעת הבעל לפטור כל מה שאשתו תגיש לו. וכן בני […]
