יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

הלכות ספירת העומר (י)

א. מי שבירך וספר 'ארבעה', ונזכר שהיום חמשה, אם הוא בתוך כדי דיבור – יתקן מיד ויאמר 'חמשה ימים' ואינו צריך לומר תיבת 'היום'. ואם נזכר לאחר כדי דיבור, יש אומרים שצריך לחזור ולברך ולספור כדין, ויש אומרים שאם לא הפסיק בדברים אחרים – יספור ללא ברכה. (שו"ע ומשנ"ב וכה"ח סי' תפט ס"ה). ב. יש […]

הלכות ספירת העומר (ט)

א. לכתחילה אין לברך לפני שיודע כמה היום לעומר, כי אסור לשהות בין הברכה למצוה יותר מ'תוך כדי דיבור'. ובדיעבד, אם בירך על דעת לשמוע מחבירו כמה סופרים היום, ושמע וספר כהוגן, יצא. (שו"ע ומשנ"ב סי' תפט ס"ה). ב. אם בשעת הברכה היה סבור שהיום ארבעה ימים, ואחרי הברכה נזכר שהיום חמשה, וספר 'חמשה' כדין, […]

הלכות ספירת העומר (ח)

א. מיד כשיצאו הכוכבים מותר לספור ספירת העומר, ואפילו קודם שהתפלל ערבית, ואפילו במוצאי שבת קודם הבדלה. (משנ"ב סי' תפט). ב. כשהגיע זמן ספירת העומר, אסור לאכול עד שיספור (ואפילו אם כבר התפלל ערבית, שאם לא כן – אסור לאכול מחמת תפילת ערבית), אלא אם כן יש מי שיזכיר לו לאחר האכילה שעליו לספור. (שם). […]

הלכות ספירת העומר (ז)

א. נוהגים לומר אחרי ספירת העומר 'הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש…', כלומר, ואז נקיים את מצוות הבאת קרבן העומר. (משנ"ב סי' תפט). ב. מי שספר ספירת העומר קודם שקיעת החמה, יחזור ויספור בלילה בברכה. ומצד הדין ניתן להקל לספור ב'בין השמשות' – לאחר שקיעת החמה וקודם צאת הכוכבים, אך ראוי שלא לספור עד לאחר […]

הלכות ספירת העומר (ו)

א. עד היום העשירי אומרים לשון 'ימים', ומיום האחד עשר ואילך אומרים לשון 'יום'. ואומרים תחילה את המספר המועט, כגון 'היום אחד ועשרים', ולא 'עשרים ואחד'. ולשונות אלו אינם מעכבים, אלא יש לומר כן לצחות הלשון. (משנ"ב סי' תפט). ב. אף אם אמר את חשבון הימים באופן אחר, כגון שאמר ביום השלשים ותשעה 'היום ארבעים […]

הלכות ספירת העומר (ה)

א. מותר לספור בכל שפה, ובתנאי שהוא מבין את אותה שפה, אך אם אינו מבין – אפילו בלשון הקודש לא יצא ידי חובה, כיון שכשאינו מבין, אין כאן ספירה. (משנ"ב סי' תפט) ב. יש אומרים היום כך וכך ימים 'לעומר', ויש אומרים 'בעומר', אך עיקר הדבר אינו אלא לכתחילה, לבאר שהוא מונה מיום הקרבת העומר […]

הלכות ספירת העומר (ד)

א. מצוה לספור גם את הימים וגם את השבועות, ולכן ביום השביעי אומר 'היום שבעה ימים, שהם שבוע אחד לעומר', וביום שמיני אומר 'היום שמונה ימים, שהם שבוע אחד ויום אחד לעומר', וכן הלאה, עד ארבעים ותשעה יום. (שו"ע סי' תפט). ב. אם ספר רק את הימים ולא את השבועות, יש אומרים שיצא בדיעבד, ויש […]

הלכות ספירת העומר (ג)

א. נשים פטורות מספירת העומר. ויש אומרים שאף אם רוצות לספור [ואף לדעת הנוהגים שנשים רשאיות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן] – מוטב שתספורנה ללא ברכה. (משנ"ב סי' תפט). ב. יש לברך ולספור ספירת העומר בעמידה. ובדיעבד, אם בירך וספר בישיבה, יצא ידי חובה. (שו"ע ומשנ"ב סי' תפט).  

הלכות ספירת העומר (א)

א. מצות עשה לספור שבעה שבועות שלמים מיום הבאת העומר, שנאמר "וספרתם לכם ממחרת השבת שבע שבתות תמימות", ומצוה למנות את הימים עם השבועות. (רמב"ם תמידין ומוספין ז,כב). אמנם דעת רוב הפוסקים שבזמן הזה, שאין מקריבים קרבן העומר, מצות הספירה היא מדרבנן. ב. ממוצאי יום טוב ראשון של פסח ועד ערב חג השבועות סופרים בכל […]

הלכות אסרו חג

א. נוהגין להרבות קצת באכילה ושתיה ביום שאחרי החג, והוא 'אסרו חג' (על שם הכתוב 'אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ'). (שו"ע או"ח תכט,ב). ב. נוהגים שלא להתענות ב'אסרו חג'. (משנ"ב שם).  

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?