ו. מי שאין לו יין להבדלה, אינו יכול להבדיל על הפת, ולכן מי ששכח ובירך המוציא על לחם קודם ההבדלה, יטעם תחלה מהפת, ואחר כך יבדיל על הכוס, ולא יאמר את ההבדלה על הפת, שאין מבדילין על הפת. ז. הנמצא בחו"ל, או במדבר, ואין לו יין כשר להבדלה, אם יש שכר שהוא חמר מדינה יבדיל […]
ד. צריך להזהר שלא יהיה הכוס פגום, כמו בכוס של קידוש וברכת המזון. ולכן אם שתו מכוס היין, צריך ליתן לתוכו מעט יין כדי לתקנו. ולכתחלה אין לתת מים לתוך כוס ההבדלה, אלא אם כן כשהכוס נפגם, ואין לו יין לתקנו, שאז מותר לתקנו על ידי שיתן לתוכו מעט מים. ה. צריך שהכוס לא יהיה […]
א. סדר ההבדלה הוא: ברכת בורא הגפן, בשמים, בורא מאורי האש, וברכת ההבדלה. (ראשי תיבות: יבנ"ה. יין, בשמים, נר, הבדלה). ואם הקדים בשמים ונר והבדלה, ונזכר קודם שטעם, יברך הגפן וישתה. ב. נוהגים לומר קודם ההבדלה פסוקים של ברכות, כוס ישועות אשא וגו', ליהודים היתה אורה וגו', ועוד, לסימן טוב. ג. מנהגינו לומר קודם ברכת […]
ז. טעה או נאנס ולא התפלל מנחה של שבת, במוצאי שבת מתפלל ערבית שתים של חול, ואומר "אתה חוננתנו" בברכת חונן הדעת בתפלה הראשונה. אבל בתפלה השניה שהיא לתשלומי תפלת מנחה, אין לומר אתה חוננתנו. ואם טעה ואמר אתה חוננתנו בשתי התפלות, או שלא הבדיל בשתיהם, יצא, ויסמוך על ההבדלה שעל הכוס. הילכך אם שכח […]
ה. שכח ולא אמר אתה חוננתנו בתפלת ערבית, וטעם בטעות קודם שיבדיל על הכוס, חוזר להתפלל תפלת שמונה עשרה של ערבית, ואומר בה אתה חוננתנו. וקודם שיחזור להתפלל ערבית יתנה ויאמר: אם אני חייב לחזור ולהתפלל תהיה זו לתפלת חובה, ואם איני חייב לחזור ולהתפלל, תהיה תפלת נדבה". ו. אחר תפלת שמונה עשרה אומרים מעומד […]
ג. אם טעה ולא הבדיל בתפלה, אינו חוזר, כיון שהוא עתיד להבדיל על הכוס. ואם נזכר שלא אמר אתה חוננתנו אחר שאמר "ברוך אתה ה'" קודם שסיים "חונן הדעת", לא יאמר "למדני חוקיך" כדי לומר אתה חוננתנו, אלא יחתום חונן הדעת. וגם לא יאמר "אתה חוננתנו" בין ברכת חונן הדעת לברכת השיבנו, אפי' בלי חתימה. […]
א. בתפלת ערבית אומרים "אתה חוננתנו". ומנהגינו להתחיל באתה חונן, וקודם שאומרים וחננו מאתך, אומרים שם אתה חוננתנו, ואחר כך ממשיכים "וחננו מאתך וכו'". ב. יש מקומות שנוהגים לומר בקול רם תיבות אלה: "אתה חוננתנו", כדי להזכיר לקהל שיאמרו זאת בתפלתם. ובמקומותינו שהכל רגילים להתפלל בעצמם, אין לומר את כל נוסח "אתה חוננתנו" בקול רם, […]
ו. יש אומרים שיש לחשב זמן רבינו תם לפי חשבון שעות זמניות, ויש מקילים לחשב השעות לפי חשבון השעון שלנו. והעיקר לדינא שיש לחשב לפי שעות זמניות, אלא אם כן במקומות שאם יורו להם לחשב לפי שעות זמניות לא יוכלו להתעכב כל כך עד שיגיע זמן רבינו תם, ובפרט בארצות אירופא שהלילה מתאחר, שאז יש […]
ד. יש אומרים שבאיסורי שבות דרבנן א"צ להחמיר שלא לעשותם אחר צאת הכוכבים, קודם שיגיע זמן רבינו תם, שרק במלאכות האסורות מן התורה ראוי להחמיר ולהמתין לזמן רבינו תם. ויש חולקים. ובמקום צורך גדול יש להקל. ולכן מותר לנסוע ברכב במוצאי שבת, קודם שהגיע זמן רבינו תם, כשהנוהג ברכב אינו מקפיד לשמור על זמן רבינו […]
א. צריך ליזהר מאד מלעשות מלאכה עד לאחר צאת השבת. ויזהר שלא יעשה מלאכה עד שיצא הספק מלבו, שכבר הגיע זמן צאת הכוכבים. ב. זמן צאת השבת בכל ערי הארץ הוא כעשרים דקות אחר שקיעת השמש. ויש מוסיפים עוד מחול על הקודש עד כחצי שעה אחר השקיעה. וזמני צאת השבת המתפרסמים בלוחות שונים, אין להם […]
