הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
ה. אם המאכל יתקלקל (או יפגם) עד שיגיע זמן ההיתר, אינו נחשב לדבר שיש לו מתירין. וכן השוכר אולם, ויש שם ספק על מאכלים או כלים, לא שייך דבר שיש לו מתירין, מפני שבמוצ"ש כבר לא יוכל לאכול ולהשתמש בכלים. ו. כלי של איסור שנתערב בכלים של היתר, ויש היתר לכלי לאחר זמן, נחלקו הפוסקים […]
הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
ג. דבר שיש לו מתירין, אבל יחזור שוב לאיסור לאחר זמן, אינו נחשב לדבר שיש לו מתירין. ולכן, חמץ שנתערב בהיתר בערב פסח (לאחר חצות היום עד הלילה) אינו נחשב דבר שיש לו מתירין, כיון שחוזר לאיסורו בשנה הבאה. וכן מוקצה שהתערב בהיתר, אין להחשיבו לדבר שיש לו מתירין משום שיחזור לאיסורו בשבת הבאה. ד. […]
הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
א. 'דבר שיש לו מתירין', היינו באיסור שנתערב בהיתר, ואפילו איסור דרבנן, ואותו איסור ודאי יחזור להיות מותר מעצמו לאחר זמן, אין לו ביטול, ואסור עד שעת ההיתר. דין זה הוא רק בתערובת של מין במינו, והגדרת מין במינו לענין זה הוא לפי ה'שם', ולא לפי הטעם (כלומר, המודד הוא האם שוים ב'שם' הדבר, ואין […]
הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
המשך ההקדמה: (דברים שאינם בטלים ברוב בשום אופן, וחלקם מצוי מאוד): ה. 'דבר חשוב', לדעת השלחן ערוך היינו שבעה דברים מסוימים שמנו חכמים שיש להם חשיבות, ולדעת הרמ"א היינו כל דבר חשוב שנמנה ביחידות (נמכר לפי יחידות ולא לפי משקל). ו. 'קבוע', איסור שאינו מעורב בהיתר, אלא שיש מקום שיש בו איסור ומקום אחר שיש […]
הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
הקדמה: ישנם כמה דברים שאינם בטלים ברוב בשום אופן, וחלקם מצוי מאוד: א. 'דבר שיש לו מתירין' שנתערב עם מינו, כלומר, דבר שיש אפשרות לאוכלו בהיתר לאחר זמן או באופן מסויים (כגון 'נולד' בשבת, שאפשר לאוכלו לאחר שבת וכדומה) שנתערב עם מינו. ב. 'בריה', כלומר, בעל חיים שלם (גם אם כבר מת). ג. 'בעל חיים', […]
הלכות כלי ראשון, שני ושלישי
יב. עירוי מכלי שני, וכן כלי שלישי, אינו אוסר כלל חוץ מדבר גוש. ולכן, אם נשפך כוס קפה עם חלב חם על גבי בשר, אינו אוסר את הבשר. וכן אם נשפך מרק עוף חם מצלחת על כלי חלבי אינו אוסר אותו (או אם נשפך על כלי פרווה, אינו נעשה לבשרי). יג. דבר גוש מבשל גם […]
הלכות כלי ראשון, שני ושלישי
יא. דבר 'גוש', מבשל גם בכלי שני, וגם בכלי שלישי, כיון שאינו נשען על דפנות הכלי וממילא רק המקום שנוגע בדפנות הכלי מצטנן ולא כולו. אך במקום הפסד מרובה יש להקל. גרגרי אורז הצלולים ונשפכים כרוטב אינם מוגדרים דבר גוש כיון שהם קטנים ומצטננים בשפיכה לכלי שני.
(67) פרק ד, אכילת מיני מזונות כשיעור קביעות סעודה
להלן כמה דוגמאות של מאכלים המוגדרים כ'פת הבאה בכיסנין' (בדרך כלל מיני מאפה וכדומה): בורקס, נקניק מצופה בעיסה, לחמניות 'מזונות' ופיצה האפויים במי פירות, כעכים (בייגל קשה, פרעצלס וכדומה), מציות (קרקר), בסקויטים, מצה (לבני ספרד), עוגה, מלוואח, מחבתיות (פאנקייקס).
הלכות כלי ראשון, שני ושלישי
י. אם המשקה שבכלי שני חם בחום שהיד נכוית בו, להרבה מן האחרונים דינו ככלי ראשון, וכן יש לנהוג, והנה בדרך כלל מחמירים בכל כלי שני וכנ"ל, אלא שבמקרה של הפסד מרובה או במקרה שצריך גם להפליט טעם וגם להבליע, שאז מקילים בכלי שני, יש להחמיר אם המשקה חם בחום שהיד נכוית בו.
הלכות כלי ראשון, שני ושלישי
ט. אין בכח כלי שני להפליט ולהבליע יחד. ולכן, אם הכניסו לתוך מים חמים שבכלי שני כף חלבית וכף בשרית, אין הכפות נאסרות, ורק המים נאסרו, וכן אם הכניס כף חלבית לתוך מים חמים שבכלי שני בשרי, אין הכלים נאסרים, ורק המים נאסרים. שים לב, אם המים חמים בחום שהיד נכוית בו, דינו ככלי ראשון […]
