יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי

ח. כלי שני, נחלקו הפוסקים אם מעביר טעם או לא. ולהלכה, יש להחמיר שמעביר טעם, ובמקום הפסד מרובה יש להקל שאינו מבשל כלל ואפילו כדי קליפה לא, ולענין חמץ בפסח יש להחמיר יותר. ולכן אם נשפך חלב רותח לכלי חלבי, ונפל לתוך החלב גוש בשר, הכל נאסר, אלא אם כן יש הפסד מרובה (או שיש […]

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי

ו. נשפך הרבה חלב חם על בשר צונן, אם העירוי היה בנחת ולא נפסק הקילוח, כל החלב נאסר מפני שכל חלב וחלב נאסר כדי קליפה (ורק אם כל החלב נשפך בשפיכה אחת בבת אחת או שהיה עירוי שנפסק הקילוח, אז דינו כנ"ל). וכתבו הפוסקים, שבמקרה של קילוח ארוך, גם הבשר נאסר כולו. ז. עירוי ממצקת […]

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי

ה. אם נשפך חלב חם מכלי ראשון על בשר צונן, או שהיתה מונחת גבינה צהובה צוננת ונשפך עליה רוטב בשר חם מכלי ראשון, צריך לקלף שיעור 'כדי קליפה' מהגבינה, והשאר מותר, והרוטב הבשרי גם צריך קליפה, אלא שהקליפה מתערבבת ואי אפשר להסירה, ולכן בעירוי שלא נפסק הקילוח, מותר רק אם יש ששים ברוטב הבשרי כנגד […]

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי

ד. עירוי מכלי ראשון שנפסק הקילוח על כלי, גם כן אוסר כדי קליפה, ובמקום הפסד מרובה יש להקל אחרי שהכלי אינו בן יומו, ואם יש אפשרות יגעיל בעירוי מים חמים מכלי ראשון, ואם הוא סוג כלי שאינו ניתר בהגעלה יערה ג' פעמים מים חמים. ולכן, אם נשפך חלב חם על כלי בשרי (או על כלי […]

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי

ג. עירוי מכלי ראשון באופן שלא נפסק הקילוח (כלומר, כאשר הגיע הקילוח למטה, עדיין היה מחובר לכלי שנשפך ממנו ולא התנתק עדיין), אוסר גם כלי כדי קליפה, וממילא הכלי צריך הגעלה. ולכן אם נשפך חלב רותח על כלי בשרי צונן, הכלי צריך הגעלה משום שהחלב מבשל בו כדי קליפה, והחלב צריך גם כן קליפה ואם […]

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי ב. עירוי שנפסק הקילוח, גם כן אוסר כדי קליפה, ומכל מקום יש בו כמה קולות: א) אם נפסק הקילוח וגם נזחל על הכלי שנשפך אליו (כלומר, שהנוזל לא נשפך ישירות על המאכל אלא שנשפך בצד הכלי והמשיך לרדת בתוך הכלי עד שהגיע לאיסור- או בשר שנשפך על חלב בצורה הזאת), […]

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי

א. עירוי מכלי ראשון מבשל כדי קליפה, בין אם היה הקילוח רצוף מהכלי ראשון ובין אם נפסק הקילוח ולא היה רצוף מהכלי ראשון, (כלומר, כשהגיע למטה לא היה מחובר אל הכלי שנשפך ממנו). ושיעור 'כדי קליפה' הוא קליפה גסה קצת שיכולה להינטל כולה כאחד לאחר שקילפוה. וכן אם נשפך חלב חם מכלי ראשון על בשר […]

הלכות ביטול ברוב

ו. אסור לבטל איסור אפילו קודם שנוצר האיסור, בכדי למנוע שלא יהיה איסור. ולכן, אסור לערב חלב בששים חלקי מים כנגדו, כדי שיוכל ליתן את התערובת בתוך בשר, וכן אסור לערב חמץ לח לפני פסח בששים היתר כנגדו כדי שיתבטל לפני פסח.  

הלכות ביטול ברוב

ד. עבר וביטל איסור, אם ביטל בשוגג (ואם עשה ע"פ הוראת חכם נחשב שוגג) מותר, ואם ביטל במזיד אסור המאכל למבטל, ולבני ביתו, ולמי שביטל בשבילו, אבל מותר לשאר אדם. ה. מותר לבטל איסור אם עושה את המעשה למטרה אחרת ולא לשם ביטול האיסור. למשל אם נפל שרץ שלם לתוך תערובת ואינו מוצא את השרץ, […]

הלכות ביטול ברוב

ג. אסור לבטל איסור בידיים. כלומר, אסור להכניס בשר לתוך חלב שיש בו ששים כנגד הבשר, וכן אם נפלה חתיכת איסור מעצמה לחמישים היתר כנגדה או אם נפלה חתיכת בשר מעצמה לתוך חמישים חלב כנגדה, אסור להוסיף עוד עשר היתר או חלב כדי שהאיסור או הבשר יתבטלו בששים. וכן אם נפל שרץ שהוא "בריה" לתוך […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?