פרק עשרים וששה (ג)
בביאור מידת הקדושה והנה, האיש המתקדש בקדושת בוראו, אפילו מעשיו הגשמיים – חוזרים להיות ענייני קדושה ממש, והראיה לזה, אכילת קדשים, שהיא עצמה מצות עשה, ואמרו חז"ל, כהנים אוכלים את בשר הקרבן, ובעלים מתכפרים. ותראה עתה ההפרש שבין הטהור לקדוש: הטהור, מעשיו החומריים אינם לו אלא הכרחיים, והוא עצמו אינו מתכוין בהם אלא על צד […]
פרק עשרים וששה (ב)
בביאור מידת הקדושה ואמנם, לפי שאי אפשר לאדם שישים הוא את עצמו במצב הזה, כי כבד הוא ממנו, כי סוף סוף חומרו הוא בשר ודם, על כן אמרתי שסוף הקדושה – ניתן במתנה, כי מה שיוכל האדם לעשות הוא ההשתדלות, ברדיפת הידיעה האמתית, והתמדת ההשכלה בקדושת המעשה, אך הסוף הוא שהקב"ה ידריכהו בדרך הזה שהוא […]
פרק עשרים וששה (א)
בביאור מידת הקדושה ענין הקדושה כפול הוא, דהיינו: תחלתו עבודה וסופו גמול, תחלתו השתדלות וסופו מתנה. והיינו: שתחלתו הוא מה שהאדם מקדש עצמו, וסופו מה שמקדשים אותו, והוא מה שאמרו חז"ל (יומא ל"ט): אדם מקדש עצמו מעט, מקדשים אותו הרבה. אדם מקדש עצמו מלמטה, מקדשים אותו מלמעלה. ההשתדלות היא בכך שיהיה האדם נבדל ונעתק מן […]
פרק עשרים וחמשה (ב)
בדרך קניית היראה כאשר יתברר לאדם שבכל מקום שהוא נמצא – הוא עומד לפני שכינתו יתברך, אז מאליה תבוא בו היראה והפחד פן יכשל במעשיו, שלא יהיו כראוי לפי רוממות כבודו, והוא מה שאמרו חז"ל (אבות פ"ד): 'דע מה למעלה ממך, עין רואה ואזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים', כי כיון שהשגחת הקדוש ברוך הוא […]
פרק עשרים וחמשה (א)
בדרך קניית היראה אך דרך קניית היראה הזאת הוא על ידי ההתבוננות בשני עניינים אמיתיים: היות שכינתו יתברך נמצאת בכל מקום שבעולם, ושהוא יתברך משגיח על כל דבר קטן וגדול, אין נסתר מנגד עיניו – לא מפני גודל הנושא, ולא מפני פחיתותו, אלא הדבר הגדול והדבר הקטן, הנקלה והנכבד, הוא רואה והוא מבין בלי הפרש, […]
פרק עשרים וארבעה (ה)
בביאור יראת חטא אך חלקי היראה הזאת, שנים: האחד, הוא בהוה או עתיד. והשני, בעבר. בהוה הוא, שיהיה האדם ירא ודואג על מה שהוא עושה, או על מה שהולך לעשותו פן יהיה בו דבר, או פן יכנס בו איזה דבר אשר לא לפי כבודו יתברך, וכמו שכתבתי לעיל. בעבר, הוא שיהיה האדם חושב תמיד על […]
פרק עשרים וארבעה (ד)
בביאור יראת חטא וכבר מצאנו שהמלאכים הגדולים והרמים, חרדים ורועשים תמיד מפני גאות ה', עד שאמרו חז"ל במשל חכמתם (חגיגה י"ג): נהר דינור מהיכן יוצא, מזיעתן של חיות, והוא מפני האימה אשר עליהם תמיד מרוממותו יתברך, פן יעדרו דבר קטן מן הכבוד והקדושה הראוי לפניו, ובכל שעה שנגלית השכינה על איזה מקום שיהיה כבר רעד […]
פרק עשרים וארבעה (ג)
בביאור יראת חטא והנך רואה היחס הגדול שבין יראה זו ויראת הרוממות שזכרנו, כי התכלית בשניהם שלא לעשות דבר נגד רום כבודו יתברך, אמנם ההבדל שביניהם, שבעבורו תחשב כמין אחר, ובשם אחר תקרא, הוא, כי יראת הרוממות הוא בשעת המעשה או בשעת העבודה, או בפרק העבירה, דהיינו או בשעה שהוא עומד ומתפלל או עובד, שאז […]
פרק עשרים וארבעה (ב)
בביאור יראת חטא המין השני הוא יראת הרוממות, והוא, שהאדם ירחק מן החטאים, ולא יעשה אותם מפני כבודו הגדול יתברך שמו, כי איך יקל, או איך יערב לבו של בשר ודם שפל ונמאס, לעשות דבר נגד רצונו של הבורא יתברך ויתעלה שמו. והנה, זאת היראה אינה כל כך קלה להשיג אותה, כי לא תיולד אלא […]
פרק עשרים וארבעה (א)
פרק עשרים וארבעה / בביאור יראת חטא הנה, ראותנו המדה הזאת נמנית אחר כל המדות הטובות אשר זכרנו עד הנה, די לנו להעירנו על ענינה, שראוי שיהיה ודאי ענין נכבד ועיקרי מאד, וקשה להשיג אותו, שלא יוכל להגיע אליו אלא מי שכבר השיג כל המדות שקדם זכרם. אמנם, צריך שנקדים, כי מיני היראה הם שנים […]
