מסכת שבת, פרק יד, משנה ב
משנה ב: אֵין עוֹשִׂין הִילְמִי בַּשַּׁבָּת אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא אֶת מֵי הַמֶּלַח וְטוֹבֵל בָּהֶן פִּתּוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל אָמַר רַבִּי יוֹסֵי וַהֲלוֹא הוּא הִילְמִי בֵּין מְרֻבֶּה וּבֵין מוּעָט וְאֵילוּ הֵן מֵי מֶלַח הַמֻּתָּרִין נוֹתֵן שֶׁמֶן בַּתְּחִלָּה לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הַמֶּלַח: משנה ב: אֵין עוֹשִׂין הִילְמִי בַּשַּׁבָּת – אין משתמשים בשבת בתערובת גדולה של מי […]
מסכת שבת, פרק יד, משנה א
פרק יד, משנה א: שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים הַחוֹבֵל בָּהֶן פָּטוּר הַצָּדָן לְצֹרֶךְ חַיָּב שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ פָּטוּר חַיָּה וָעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ הַצָּדָן פָּטוּר וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב: משנה א: משנתנו מבארת את דיני הצד והחובל בשבת במיני בעלי חיים שונים: שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, שהם מטמאים, והם, החולד, העכבר, הצב, […]
מסכת שבת, פרק יג, משנה ז
משנה ז: יָשַׁב הָאֶחָד עַל הַפֶּתַח וְלֹא מִלְאָהוּ יָשַׁב הַשֵּׁנִי וּמִלְאָהוּ הַשֵּׁנִי חַיָּב יָשַׁב הָרִאשׁוֹן עַל הַפֶּתַח וּמִלְאָהוּ וּבָא הַשֵּׁנִי וְיָשַׁב בְּצִדּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד הָרִאשׁוֹן וְהָלַךְ לוֹ הָרִאשׁוֹן חַיָּב וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר הָא לְמַה זֶּה דוֹמֶה לְנוֹעֵל אֶת בֵּיתוֹ לְשָׁמְרוֹ וְנִמְצָא צְבִי שָׁמוּר בְּתוֹכוֹ: משנה ז: משנתנו ממשיכה לדון במקרה של המשנה הקודמת, בו […]
מסכת שבת, פרק יג, משנה ה
משנה ו: צְבִי שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת וְנָעַל אֶחָד בְּפָנָיו חַיָּב נָעֲלוּ שְׁנַיִם פְּטוּרִין לֹא יָכֹל אֶחָד לִנְעֹל וְנָעֲלוּ שְׁנַיִם חַיָּבִין וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר: משנה ו: צְבִי שֶׁנִּכְנַס מעצמו לַבַּיִת, וְנָעַל אדם אֶחָד בְּפָנָיו כדי שלא יוכל לצאת, חַיָּב משום 'צד', אף שלא הכניסו בעצמו לבית, כיון שנעילת הבית היא הצידה. אך אם נָעֲלוּ שְׁנַיִם יחד, פְּטוּרִין, […]
מסכת שבת, פרק יג, משנה ה
משנה ה: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַצָּד צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַבָּיִת חַיָּב וַחֲכָמִים אוֹמְרִים צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַבַּיִת וְלֶחָצֵר וְלַבֵּיבָרִין רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָל הַבֵּיבָרִין שָׁוִין זֶה הַכְּלָל מְחֻסַּר צִידָה פָּטוּר וְשֶׁאֵינוֹ מְחֻסַּר צִידָה חַיָּב: משנה ה: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַצָּד את הצִפּוֹר על ידי שהבריחה ונכנסה לַמִּגְדָּל – ארון קטן של עץ, […]
מסכת שבת, פרק יג, משנה ד
משנה ד: שִׁעוּר הַמְלַבֵּן וְהַמְנַפֵּץ וְהַצּוֹבֵעַ וְהַטווֶֹה כִּמְלֹא רֹחַב הַסִּיט כָּפוּל וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא הַסִּיט: משנה ד: שִׁעוּר חיובו של הַמְלַבֵּן – המכבס ומנקה את הצמר, וְהַמְנַפֵּץ – סורק את הצמר, וְהַצּוֹבֵעַ, וְהַטווֶֹה, כִּמְלֹא רֹחַב הַסִּיט כָּפוּל – כשיעור שיוכל להכין מאותו צמר חוט באורך 'סיט כפול', והיינו המרחק שבין האגודל לאצבע כאשר […]
מסכת שבת, פרק יג, משנה ג
משנה ג: הַקּוֹרֵעַ בַּחֲמָתוֹ וְעַל מֵתוֹ וְכָל הַמְקַלְקְלִין פְּטוּרִין וְהַמְקַלְקֵל עַל מְנָת לְתַקֵּן שִׁעוּרוֹ כִּמְתַקֵן: משנה ג: במשנה הקודמת התבאר אופן החיוב על קריעת בגד, ומשנתנו מבארת את אופן הפטור בזה: הַקּוֹרֵעַ בַּחֲמָתוֹ – מתוך כעסו, כדי להשחית, וְכן הקורע עַל מֵתוֹ, באופן שאינו חייב לקרוע עליו מצד הדין, כגון שאינו קרובו, והרי זה קלקול, […]
מסכת שבת, פרק יג, משנה ב
משנה ב: הָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין בַּנִּירִין בַּקֵּרוֹס בַּנָּפָה בַּכְּבָרָה וּבַסַּל חַיָּב וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת וְהַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת: הָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין בַּנִּירִין – עושה שני נקבים להעברת חוטי ה'שתי' בכלי שאורגים בו, בַּקֵּרוֹס – או שהשכיב שנים מחוטי ה'שתי' בכלי הקרוי 'קירוס', שיש בו נקבים כמנין חוטי ה'שתי', ובכל נקב מכניסים […]
מסכת שבת, פרק יג, משנה א
פרק יג, משנה א: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָאוֹרֵג שְׁלשָׁה חוּטִין בַּתְּחִלָּה וְאֶחָד עַל הָאָרִיג חַיָּב וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף שִׁעוּרוֹ שְׁנֵי חוּטִין: פרק זה ממשיך לבאר את השיעורים עליהם מתחייבים בעשיית מלאכות שונות בשבת: משנתנו מבארת את דין האורג בשבת, והיינו שמעביר את חוט ה'ערב' בין חוטי ה'שתי': רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָאוֹרֵג שְׁלשָׁה […]
מסכת שבת, פרק יב, משנה ו
משנה ו: הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בִּשְׁנֵי הֶעְלֵמוֹת אַחַת שַׁחֲרִית וְאַחַת בֵּין הָעַרְבַּיִם רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין: משנה ו: הַכּוֹתֵב בשבת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בִּשְׁנֵי הֶעְלֵמוֹת, כלומר, שנעלם ממנו האיסור בתחילה, וכתב אות אחת, ואחר כך נזכר שהדבר אסור, ושוב שכח וכתב אות נוספת, ואפילו היה הפסק גדול ביניהם, שכתב אות אַחַת בשַׁחֲרִית וְאות אַחַת בֵּין […]
