יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

301. משפטי ה' (ה)

אמרו חז"ל 'כל המשתף שם שמים בצערו, כופלין לו פרנסתו', והענין, כי מלבד זה הצער שנעשה למעלה כשמקבל עונשו ביסורים ר"ל, אין ערוך ודמיון כלל זה הצער של מעלה, נגד עוצם הצער שגרם למעלה בעת עשותו העון ר"ל. כענין הבן יקיר שנתפתה ביינו, ונפל לארץ, ונשבר מפרקתו וגופו והוא מסוכן, והוא עצמו אינו מרגיש אז […]

300. משפטי ה' (ד)

יתכן ששני אנשים עושין עבירה אחת, ועם כל זה אין עונשן שוה, או מפני שהאחד שכלו והשגתו יותר גדולה מחבירו, מצד ששורש נשמתו ממקום גבוה ועליון משל חבירו, והעונש הוא כפי ענין הפגם שגרם למעלה, והפגם של כל אחד מגיע עד שורש נשמתו. ואינו דומה המטנף חצר המלך, למטנף פלטין של מלך, וכל שכן הכסא […]

299. משפטי ה' (ג)

כל מעשי איש ישראל, המה להעולמות כענין המזון לגוף. והמעשים אשר לא טובים ח"ו, המה נהפכים בתוכם ללכלוך וטינופת, והם כחות הטומאה. והוא יתברך שמו נורא עלילה, כי תאחז במשפט ידו, ואינו ממהר לשלוח ח"ו בפעם אחת כל הכחות הדין והקליפות, שהן הטינופות והלכלוך שנעשו בהעולמות, כי היו מחריבין חס ושלום את כל העולם, אלא […]

298. משפטי ה' (ב)

אמר דוד המלך ע"ה, "היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם", ואמר 'אל כל מעשיהם', רצה לומר, הנוגע למעשיהם, והיינו שהוא היוצרם יתברך שמו, היודע ומבין עד היכן מעשיהם מגיעים ונוגעים בתיקוני העולמות, או להיפך ח"ו. ובעת עמוד האדם למשפט לפניו יתברך שמו, לא ידונו את המעשה לבדה כפי שהיא, אך יחשבו גם כל מה […]

297. משפטי ה' (א)

לא יהיה שוה עונש שני אנשים, שלא היתה מחשבת שניהם שוה בעת עשיית העון, והפגם נמשך בהעולמות גם לפי ענין המחשבה בשעת העשייה, ואם האחד הדביק יותר מחשבתו להעבירה, ודאי שהוא ראוי לעונש גדול יותר, כי אז הפגם מגיע ח"ו לעולמות יותר עליונים, ומטעם זה השוגג עונשו יותר קל מהמזיד. ולכן אמרו שהרהורי עבירה קשים […]

296. מצוות – דקדוק בשמירתן (יא)

וכאשר נסתם התלמוד הקדוש, אין לנו אלא לעשות ולקיים את כל דברי תלמוד הקדוש בכל פרטיו ודקדוקיו, ובזה יקיימו ויתוקנו כל העולמות כולם, ויותן עוז לאלוקינו יתברך שמו. ומי שזכה להשיג נסתרות מתורתינו הקדושה, על ידי קצת מעשה בראשית ומעשה מרכבה שהשאירו לנו ברכה אבות העולם, מארי דחוכמתא, כגון רשב"י וחבריו, ותלמידיו שהיו בדורו, וששותין […]

295. מצוות – דקדוק בשמירתן (י)

לנו, בני ישראל, נתנה התורה גדר וגבול, וכל מעשה נחלק לציווי ואזהרה. בציווי – נייחד כוונתולשמו יתברך, וגדר החסידות בזה לדקדק בהן עד קצה האחרון, ובכל דקדוקי סופרים להזהר מאד בכל החומרות, ולפרוש מאחד משבעים משער האיסור. ואזהרה – אסור לנו בשום פנים לעבור מזמן מתן תורה, מן היום אשר ציוה ה' והלאה. (כל הכתוב […]

294. מצוות – דקדוק בשמירתן (ט)

מה שאמר 'ועשו סייג לתורה', היינו אם מודיעים לההמון מהו עיקר הדין ומהו הסייג, כי אז אף אם יעברו ח"ו על הסייג, על עיקר הדין לא יעברו, על כל פנים. אבל אדם הראשון אמר לחוה גם על הנגיעה ציוה הקדוש ברוך הוא, לכך בא לידי גרעון, כי כל המוסיף גורע. (רוח חיים א יח).  

293. מצוות – דקדוק בשמירתן (ח)

מה שאמר 'ועשו סייג לתורה', היינו אם מודיעים לההמון מהו עיקר הדין ומהו הסייג, כי אז אף אם יעברו ח"ו על הסייג, על עיקר הדין לא יעברו, על כל פנים. אבל אדם הראשון אמר לחוה גם על הנגיעה ציוה הקדוש ברוך הוא, לכך בא לידי גרעון, כי כל המוסיף גורע. (רוח חיים א יח).  

292. מצוות – דקדוק בשמירתן (ז)

בני נח גם כן נצטוו על הדינים, רק לא ניתן להם תורה בזה, איך ומה, רק מה שהשכל גוזר. ואם הם עושים היפך השכל, הם חייבים מיתה. וזה המידה לבני נח, אבל ישראל – נצטוו על פי התורה כל דין בפרט. והנה עם הארץ מישראל, שמתנהג בדינים על פי השכל ולא על פי התורה, יכול […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?