יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

129. חנוך לנער (ד)

"לא הביישן למד", כי אם לא יבוש, לא יכשל, כי ישיג אם ישאל, כמו שכתוב במשלי (יח ב) "לא יחפוץ כסיל בתבונה, כי אם בהתגלות ליבו", רוצה לומר, היאך נדע אם חפץ האדם בתבונה, אלא אם רואים אותו מגלה ליבו, ומודה על האמת שאינו מבין, אז סימן הוא כי חפץ בתבונה. (רוח חיים, ג יח) […]

128. חנוך לנער (ג)

"קינין ופתחי נידה, הן הן גופי הלכות. תקופות וגימטריאות, פרפאות לחכמה" (אבות ג יח), בא להכחיש את האומרים – כי מה תועלת יוצא מענין שילמד, מה שאפשר שלא יבוא לידו לפסוק דין מתוך משנתו כל ימי חייו, אך תקופות הן העיקר, חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וכו', לזה אמר כי נהפוך הוא, כי אלו רק פרפראות […]

127. חנוך לנער (ב)

לפי שמנה התנא (אבות, פ"ה) 'בן חמש שנים למקרא, בן חמש עשרה לתלמוד', ולא פירש עד כמה שנים יעסוק בגמרא, אמר אחר כך 'הפוך בה והפוך בה דכולה בה, שכיון שהגיע לתלמוד – אין לו שיעור, וצריך להפך ולסלסל אותה כל ימי חייו. (רוח חיים, ה, כב)  

126. חידושי תורה (ו)

שאלתי על חפצי ללמוד עם תלמידים, והפליג זאת מאד לטובה. ואפילו להטיל עצמו על הציבור, רק להרחיק מכוונת הכבוד ורמות רוחא, שלדעתו מטעם זה לא הצליח לכמה אנשים שרצו לעשות כן, מחמת שהיה גם לשם כבוד. ואמרתי, גם אני מתיירא מזה, אולי יש על כל פנים כוונה מיותרת לשם כבוד, ודחה אותי, ואמר שעל זה […]

125. חידושי תורה (ה)

שמעתי מתלמידו בשמו, שכל תפילותיו מעודו, היה נותן עבור דין אחד מחודש מגמרא, אפילו חידש 'מיגו' אחרת שהיה יכול הרמאי לטעון. (כל הכתוב לחיים, סגולת התורה ג) שאלתי על פירושים שלא שמע מרבו, שהפליגו בעונשן. אמר רבינו ז"ל, שזה קאי רק על האומר איזה הקדמה ויסוד שלא שמע מרבו, אבל איזה פשט בפסוק או בגפ"ת, […]

124. חידושי תורה (ד)

אמר, מה נקרא 'חידושי תורה', כל מה שלמד יותר, ונתבררו הדברים אצלו יותר. כי כל זמן שלומד וממשמש בהם יותר, וחוזר בהם, נתברר אצלו טעמים ופירושים, וזה נקרא אצלו חידושים. בחידושים, יהיה שוה בעיניו מה שמחדש בעצמו או שחידשו חבריו, רק ישמח שיוציא הדבר לאור. (כל הכתוב לחיים, דרכי לימוד ז, ט)  

123. חידושי תורה (ג)

אם אנחנו עוסקים בתורה, אנחנו חיים וקיימים ומקבלים עוד שכר, וגם לה יש שמחה, כמו שאמרו חז"ל "והיו הדברים שמחים כנתינתם מסיני", שהדברים עצמם שמחים. בפרט בעת שהאדם מחדש חידושים, מה שאין זה ביכולת מלאך, שה' יתברך בראו בתכלית שלימותו ואינו צריך להוסיף, ולית ליה מדיליה כלום. מה שאין כן האדם, הולך ושכלו מתחזק מעלה […]

122. חידושי תורה (ב)

רואים אנחנו במלכותא דארעא, בבוא דבר חדש מעניני מלוכה ומלחמה, רוצים כולם לשמוע החדשות, ולכל אחד חביב לדעת זאת. אבל אחרי שמעו דבר המלך ודתו וענינו, אינו חוזר על הדבר, ואומר הלא כבר שמעתי, אף כי מתחילה היה משתוקק לשמוע. אבל עסקי פרנסתו וחפצי מחייתו, אף ששונאה מרוב טורח, מכל מקום יושב בחנות שישב אמש, […]

121. חידושי תורה (א)

חידושין אמיתיים דאורייתא, המתחדשים על ידי האדם, אין ערוך לגודל נוראות ונפלאות ענינם ופעולתם למעלה, שכל מילה ומילה פרטית המתחדשת מפי האדם, קודשא בריך הוא נשיק לה ומעטר לה, ונבנה ממנה עולם חדש בפני עצמו. והן הן 'השמים החדשים והארץ החדשה' שאמר הכתוב. ובכל מקום שמחדשין תורה שבישיבת בית הכנסת ושבישיבת בית המדרש, שמחה מתחדשת […]

120. חז"ל (ב)

בימי האמוראים, שעקרו וטחנו עד אשר דק, דקדקו ועמדו על רמיזות המשנה, על פי רומיא דמתני' אהדדי ואברייתות, בשני התלמודים, הירושלמי והבבלי. וטרם נגנז האור, עוד הורשו להתבונן על פי סברתם, ולקבוע לנו הלכתא כמאן, ולהוסיף לנו מימרות עד רב אחא ורבינא, סוף הוראה. ומיום שנסתם ונחתם התלמוד בבלי, נסתם כל חזון מלחזות להבין ולהורות […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?